סצנה מדהימה ומרגשת מתרחשת מאחורי הקלעים של מדינת ישראל. על הסט ניצבות נשים חרדיות שמפיקות את הסרט הבא שלהן, בו תצפינה נשים, נערות וילדות חרדיות בגילים 8 עד 80, מכל רחבי הארץ. כן, לצד התרבות הישראלית הצבעונית, משגשגת לה בשקט בשקט תעשיית הקולנוע החרדי-נשי. כל סרט שמופק, זוכה ליותר ממיליון צפיות של נשים חרדיות בלבד.
למרות זאת, אם תנסו למצוא בתי קולנוע בריכוזים חרדים, לא תמצאו. הסרטים החרדיים מוקרנים באולמות אירועים, בהם מציבים מאות כסאות פלסטיק בשורות ישרות, עליהן יושבות הנשים החרדיות וצופות בסרט כשקרן שמש מבליחה מהחלון ומסנוורת את המסך. ועדיין, למרות התנאים המאולתרים, מחיר כל כרטיס נע בין 40 ₪ לסרט בהקרנה חוזרת, ל-100 ₪ עבור סרט שזה עתה יצא לאקרנים. למרות היות הסרטים החרדים-נשיים הצלחה מסחררת, הקולנוע החרדי-נשי לא זוכה לתקצוב, לא מקבל מימון מקרנות ולא תקציבי תרבות. היוצרות החרדיות מממנות את הפקת הסרט מכספן הפרטי באמצעות הלוואות או משכון הבית.
מה הבעיה? אתם אולי תשאלו, הרי יש עולם שלם של קולנוע עצמאי בישראל. נכון, אני אשיב לכם, אבל צריך לזכור דבר חשוב: לתרבות בכלל, ולסרטים בפרט, יש השפעה רבה על קהל הצופים, לטוב או למוטב. יש בכוחם של סרטים לעצב תודעה, להוות השראה, לחולל שינוי. הקולנוע הנשי-חרדי מהווה סוכן לשינוי חברתי בקרב הנשים החרדיות, לכן חשוב להכיר בז'אנר החרדי.
הקולנוע הנשי מתקיים על טהרת הנשים. לא תמצאו דמויות גבריות בסרטים, ואת כל התפקידים מגלמות נשים. כך תמצאו דמויות נשיות חרדיות בתפקידים של עורכות דין, שוטרות, מפקדות, מה שמרחיב את עולם התוכן של הצופות הצעירות והמבוגרות, ומהווה להן השראה ומודל חיקוי.
הסרטים החרדיים נדרשים לאישור של "וועדה רוחנית". סרט שלא זוכה ל"כשרות", הוא סרט בסיכון גבוה, כזה שהנשים החרדיות לא תבואנה לצפות בו , וכל ההשקעה הכספית של היוצרת יורדת לטמיון. הקולנוע הנשי-חרדי מעניק במה ליוצרת החרדית ומאפשר לה להשמיע את קולה, להעביר מסרים ולהשפיע. כדי שהיוצרות החרדית תוכל להשמיע קול חופשי, היא צריכה להיות חופשיה מחששות מסחריים.
לנשים החרדיות יש כח ויכולת להשפיע על עיצובה של החברה החרדית. וכשמדובר בקהילה שממשלת ישראל ואזרחי ישראל מעוניינים בשילובה בחברה הישראלית, חשוב להשקיע גם בתרבות שמעצבת את החברה. השקעה בתרבות היא לא מותרות כלל במקרה דנן – היא חשובה וחיונית.
