הקדמה
במהלך שני העשורים האחרונים, הרבה לפני השביעי באוקטובר, מצבנו הכלכלי והחברתי הלך והידרדר.
מחירי הדיור הרקיעו לשמים, והגיעו לשיא של כמעט 170 משכורות ממוצעות לדירה ממוצעת. יותר מכפלים מהמקובל במערב. מחירי הרכב בישראל כפולים ממחירם במערב. מחירי המזון גבוהים ב-51% ממחירם במערב. מחירי הבנקאות, הביטוח, החשמל, המים, הארנונה, המיסים – הכול הגיע לשיאים חדשים.
זה לא קרה במקרה. ישראל הפכה לגן עדן למונופולים, ליבואנים בלעדיים, לבנקים ולבעלי הון ובמקביל הפכה לגיהינום עבור זוגות צעירים המבקשים לבנות לעצמם עתיד. המונופולים והחברות הגדולות זוכים בישראל לחיבוק אוהב של הממסד, העסקים הקטנים נחנקים. ישראל הפכה לאחת המדינות הכי לא תחרותיות במערב.
אלה שינויים שכדי לבצע אותם חייבים הנהגה כלכלית חזקה שלא נרתעת מעימות עם בעלי ההון, ופועלת למען הציבור הרחב, הלא מוגן. זה לא פשוט. אבל זה אפשרי. לשם כך נדרשים אומץ, אחריות, יושרה ותמיכה ציבורית. זו התוכנית שלנו, המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה, לפתיחת דף חדש לכלכלה ולחברה בישראל. אנו מאמינים שאפשר לחיות פה אחרת וזו גם התוכנית שלנו.
הורדת מחירי הדיור בישראל
במהלך העשור האחרון, הרבה לפני השביעי באוקטובר, מצבנו הכלכלי והחברתי הלך והידרדר. תכניות 'מע"מ אפס' ו'מחיר למשתכן' ותוכניות אחרות שהופעלו, לא רק שלא הורידו את מחירי הדיור, מחיריהן הרקיעו לשמים, והגיעו לשיא של כמעט 170 משכורות ממוצעות לדירה ממוצעת, אל מול 80 בלבד בסוף תקופת כהונתי הקודמת באוצר.
בכוונת המפלגה הכלכלית לפעול להורדת מחירי הדירות בישראל בהדרגה לרמה של כ- 120 משכורות ממוצעות, זאת ע"י מדיניות כלכלית שתפעל להאיץ את הצמיחה של המשק הישראלי ולכן תייצר הזדמנויות השקעה אלטרנטיביות למשקיעים שיוציאו אותם משוק הדיור.
הורדת מיסים
תוכניתנו היא לבצע רפורמה במערכת המס בישראל, שבמסגרתה הורדת המע"מ והפחתות מסי הכנסה וחברות, שימומנו בעיקר מביטול הסבסוד והטבות המס לטייקונים ולחברות הגדולות ומההתייעלות המאסיבית שאנו מתכננים לבצע בתקציב המדינה.
-
הורדת מע"מ כבר בשנה הראשונה מ- 18% כיום ל-17% ותוך שש שנים ל12% (אחוז בשנה).
-
הפסקה מיידית של התמיכה במונופולים במסווה של תמיכה בתוצרת המקומית וביטול אינספור הטבות המס שהוענקו לחברות הגדולות.
-
קביעת מס הכנסה שולי מרבי (כולל ביטוח לאומי ומס בריאות) בשיעור של 40%, במקום 50% כיום, במהלך הפחתה של חמש שנים, תוך ביטול חוק מס היסף וחוק הרווחים הכלואים שמפלים עסקים קטנים אל מול חברות גדולות.
-
קביעת מס חברות משוקלל (כולל מס על דיבידנדים) בשיעור מצטבר של 40%, במקום 50% כיום, במהלך הפחתה של חמש שנים.
תקציב המדינה
הניהול הכושל של כלכלת ישראל מתחיל בניהול פוליטי ולא מקצועי של תקציב המדינה.
אלה הצעדים הדחופים הנדרשים בתקציב המדינה:
-
ביטול מיידי של משרדי ממשלה המיותרים, שנפתחו מסיבות פוליטיות ולא ענייניות.
-
הפסקה מיידית של התמיכה במונופולים במסווה של תמיכה בתוצרת הארץ.
-
העברת פרויקטים יקרים של תשתיות מניהול בלעדי של חברות ממשלתיות מסורבלות וכושלות לניהול משותף יעיל עם המגזר הפרטי.
-
מינוי חברת בקרה חיצונית שתבחן את כל הפטורים הרבים מחובת מכרזים המייקרים את הרכש הממשלתי ופוגעים בעקרון השוויון.
-
הקפאת המשך הצבירה של זכויות חדשות בפנסיה התקציבית.
-
ביטול מערך הפטורים הנרחב ממכרז שהורחבו בתקופות כהונתם של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט ושר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן.
עצמאים
העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה! הדבר שהכי יכול לסייע להם הוא מלחמת חורמה במונופולים וקבוצות הלחץ. זו הדרך לשגשוג וצמיחה כלכלית!
התכנית של המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה לעצמאים כוללת:
-
הפחתה מיידית של המע"מ ל-17% והמשך הפחתה שנתית של 1% בשנה עד 12%.
-
הפחתה הדרגתית של נטל מס ההכנסה ב-10%.
-
הפחתת הארנונה לעסקים קטנים.
-
רשת בטחון כלכלית לעצמאים בדומה לשכירים.
-
קרן אשראי לעסקים קטנים.
-
קיצוץ רגולציה מיותרת לעסקים קטנים.
בנקים
בעשור ומחצה האחרונים הלכה וצמחה הרווחיות של הבנקים, ולא רק מבחינה אבסולוטית, עד שהגיעה לממדים בלתי נסבלים. כיום, בעקבות הצטמצמות התחרות, בין היתר נוכח גל המיזוגים שעברה המערכת, נוצר מצב אבסורדי. רמת הסיכון שמאפיינת את פעילות הבנקים בישראל ירדה משמעותית (אין תחרות) ואילו רמת התשואה מתקרבת לחמישה עשר אחוזים. הרווחיות הבנקאית עולה 10,000 ₪ לכל משפחה בישראל. להלן הצעדים שבכוונתנו לנקוט כדי להביא פתרון למשבר:
-
אנו נקים בנק פרטי חדש, אבל במימון משותף עם המדינה, ונביא לו ניהול של בנק מחו"ל. ממקום שבו לבנקים יש אחריות ציבורית ואולי אפילו טיפת מצפון.
-
נקים מחדש את קרנות האשראי, הלוואות זולות וזמינות לעסקים קטנים, שהוקמו בתקופת כהונתי כחשב הכללי ופעילותם צומצמה עד כמעט אפס.
-
נחייב את הבנקים לשלם לכם ריבית על כסף שיש לכם בחשבון העו"ש.
-
נעביר את מחלקת תלונות הציבור, מבנק ישראל ל"רשות להגנת הצרכן", שתעבור למשרדים של המפלגה הכלכלית, תחת ההשגחה והעיניים שלי.
נהפוך את משרת המפקח על הבנקים, מפודל לרוטווליר. משפוט של הבנקים, לשופט של הבנקים. ובין השאר נאסור עליו להעיד לטובת הבנקים בבתי המשפט כמו שקורה היום.
חברים יקרים, במשך מאות שנים אנשים שדדו בנקים. רק בישראל, הבנקים שודדים את אזרחי ישראל. אבל בבחירות הקרובות , בזכות אלפי המצביעים האמיצים והחכמים, אנחנו מגיעים לעשות לזה סוף!
יוקר המחיה
-
הורדת המע"מ - המע"מ בישראל לא צריך להיות 18 אחוזים אלא 12 אחוזים לכל היותר. כאשר הממשלה מנהלת מדיניות כלכלית תומכת צמיחה, הצרכנים מרוויחים פעמיים. תחילה שכרם עולה ולאחר מכן הממשלה יכולה לממן הפחתת מע"מ.
-
ביטול מלא של כלל המכסים על מזון וכלל מכסות היבוא שאינן מאפשרות ליבואנים קטנים וזריזים להתחרות עם המונופולים על מחיריהם.
-
ביטול מלא של כל מכסות היבוא.
-
איסור על יבואנים בלעדיים להשתלט על היבוא של יצרנים מרכזיים וצולבים.
-
פירוק כלל מועצות הייצור החל ממועצת החלב, דרך מועצת הביצים וכלה במועצת הדבש.
-
חקיקה מחדש של החוק האירופי, שאוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים, שרוקן מתוכן על ידי הממשלה ובית המשפט העליון.
-
הכרזה על מונופולים, ואכיפה - הכרזה על כלל היבואנים הבלעדיים במשק, ובפרט של מזון ומוצרי פארם וקוסמטיקה, כעל מונופולים. כך נחיל עליהם את חוק התחרות הכלכלית המטיל אחריות פלילית על בעל מונופולין שמפעיל חסמים תחרותיים בלתי חוקיים.
-
רפורמה בתחום הכשרות - כשרות היא עניין חשוב מאוד במדינה יהודית. אבל היא גם גורמת לעלייה דרמטית ומיותרת לחלוטין במחירי המזון. הכשרות חשובה מכדי שנאפשר מונופול גם בה. את הכשרות יש להפריט. להוציא את הממשלה על האינטרסים הפוליטיים שלה מהענקת הכשרות ולאפשר לכל רב שקיבל הסמכה לרבנות להעניק שירותי כשרות. תחרות בשירותי הכשרות תצמצם את אחת מעלויות הייצור הכבדות של מזון בישראל. הממשלה תפקח ותעניש רשלנים.
-
צמצום תופעת המיזוגים - לאורך השנים התירה הממשלה מיזוגים שצמצמו את התחרות. מיזוגים גדולים כמו שטראוס ועלית משנות התשעים, קוקה קולה וטרה או שופרסל וקלאב מרקט מתחילת שנות האלפיים. בשנים האחרונות מתמקדים המיזוגים ברכישות של יצרניות קטנות. כך או כך, המיזוגים מצמצמים עוד יותר את מעט התחרות שעוד נותרה. כל מיזוג מייצר נזק לשנים רבות. יש לחדול מאישורי מיזוגים.
-
תביעות ייצוגיות - שרת המשפטים לשעבר איילת שקד העלתה מאוד את האגרות על תביעות ייצוגיות. כך היא חסמה את אחד הערוצים החשובים ביותר במאבק נגד מונופולים והגבלים עסקיים. יש להסיר את ההגבלה הזו לאלתר. הממשלה לא צריכה לשמור על המונופולים מפני הציבור, אלא על הציבור מפני המונופולים.
מדיניות הקליטה
המפלגה הכלכלית רואה בעלייה ערך ציוני ראשון במעלה ובקליטה של עולים חדשים לא רק חובה מוסרית, אלא גם הזדמנות כלכלית חיונית לצמיחת המשק הישראלי ולחיזוק החברה הישראלית.
כיום יהודי התפוצות חווים אנטישמיות בגלות נמנעים לעלות לארץ בשל הפער הגדול ביותר במערב בין כושר השתכרות ליוקר המחייה ויוקר הדיור .
בד בבד עם טיפול ביוקר המחייה והפריחה הכלכלית שתהיה בארץ כתוצאה מצמיחה גבוהה שתגדיל את המוטיבציה לעלייה מסיבית של יהודים לארץ, המפלגה גם תדאג לקליטתם בארץ של מאות אלפי העולים הצפויים להגיע לכלכלה פורחת באמצעות:
-
תקצוב ייעודי למרכזי קליטה מקומיים ברחבי הארץ, שיכללו שירותי ייעוץ, הכוונה תעסוקתית וסדנאות מקצועיות.
-
הכשרה מקצועית והתאמת כישורים לשוק העבודה.
-
רישוי מהיר של מקצועות אקדמאים וטכניים בישראל — כולל הכרה מהירה בהסמכות בינלאומיות ויצירת מסלולים מואצים לתעסוקה וליזמות.
-
העצמת אזורי פריפריה לקליטת עולים חדשים באמצעות תמריצי מס, פיתוח תשתיות ציבוריות ומקומות תעסוקה.
-
הגדלת סל הקליטה.
ביטחון
מקום המדינה ועד היום עמד ביטחון ישראל בראש סדר היום הלאומי. עצם קיומה של מדינת ישראל כפי שהוכח שוב ושוב במלחמות ישראל, תלוי בצבא הגנה גדול, איכותי, מאומן ומצוייד היטב. כל אלו דורשים הקצאת משאבים גדולים מתקציב המדינה . לאורך שלושת העשורים האחרונים, מדינת ישראל הקטינה את הוצאות הביטחון כאחוז מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) מ 7% בתקופת כהונתי הקודמת באוצר ל- 5% ערב השביעי באוקטובר.
מדיניות הפנסיה
צמיחה נמוכה גוררת ריבית נמוכה ופגיעה כפולה בפנסיה: מצד אחד, הצמיחה הנמוכה פוגעת בצמיחת השכר ולכן גם בהפרשות לפנסיה. מצד שני, הריבית הנמוכה פוגעת באפיק ההשקעה המרכזי של קרנות הפנסיה: האג"ח הממשלתי. לפני 12 שנים נהנו חשבונות הפנסיה על השקעותיהן באג"ח הממשלתיות מתשואות שנתיות של 4% ריאלית.
בריאות
המדיניות הכלכלית חסרת האחריות שהונהגה בישראל בעשור האחרון ריסקה את הצמיחה לנפש. המחסור בתקציב הביא להרעבה שיטתית ומתמשכת של מערכת הבריאות, ולמדיניות של שאננות והפקרות. בעוד שבמדינות ה-OECD עלה שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות ל-8.8% מהתוצר (ובאיחוד האירופי אף ל-9%), ישראל נותרה הרחק מאחור עם שיעור של 7.3% בלבד.
מחירי הרכב
מחירי הרכב בישראל הם היקרים במערב. בשנת 2011 ,בעקבות המחאה החברתית, מונה פרופ' ירון זליכה על ידי שר התחבורה דאז ושר האוצר דהיום ישראל כץ, לעמוד בראש וועדה ציבורית לבדיקת שוק הרכב. תפקיד הוועדה היה להסביר מדוע שוק הרכב בישראל כה לא תחרותי וכה יקר ולהציע מה ניתן לעשות כדי לתקן את המצב הזה, שפוגע כמעט בכל משפחה בישראל.
שילוב החרדים בכלכלה הישראלית
הילדים והצעירים החרדים הם חלק מדור העתיד של מדינת ישראל. בשנת 2030 יהיו בישראל כמיליון חרדים עד גיל 20. הכלכלה הישראלית זקוקה להם. ורבים מהם מעוניינים להשתלב בה, להצליח ולשגשג. המפלגה הכלכלית ברשות פרופ' ירון זליכה, תפעל לשילובם של אוכלוסיית החרדים בכלכלה הישראלית בדרכים הבאות..
נשים ואלימות במשפחה
רצח ואלימות כנגד נשים – נקדם חקיקה להחמרת הענישה על רצח נשים בידי בני זוגן וחקיקה להגנה על נשים המתלוננות על אלימות במשפחה, כולל בטענה הפסולה של "כבוד המשפחה". המפלגה הכלכלית תפעל להעמדת תקציבים למאבק באלימות נגד נשים. נדאג לתקציבים מתאימים להכשיר כוח אדם מתאים ומיומן במשטרה כדי לטפל באלימות נגד נשים.
חקלאות וייצור מזון מקומי
החקלאות בישראל הנה בעלת חשיבות רבה כמי שממשיכה את מורשת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ובגין תרומתה לאיכות הסביבה ולמשק המים, ובכך שהיא מהווה בסיס כלכלי להתיישבות באזורי קווי העימות והפריפריה.
על מנת להוריד בצורה משמעותית את יוקר המחיה בישראל, המפלגה הכלכלית תפעל לביטול כל המכסים לרבות על ייבוא מזון ומוצרי חקלאות ונבטל את מכסות הייבוא בתחומים הללו.
החינוך הבלתי פורמאלי
המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה, תפעל להגדלה משמעותית בתקציבי תנועות וארגוני הנוער דרך חוק תנועות הנוער.
ניזום ונקדם שיתופי פעולה בין מערכת החינוך הפורמאלית למערכת החינוך הבלתי פורמאלית (כדוגמת הסדרת שימוש במתקני מערכת החינוך הפורמאלית, החדרת תכני חינוך בלתי פורמאלי לספרי הלימוד , מתן אפשרות לנציגי תנועות הנוער לפעול בבתי הספר לעידוד השתתפות תלמידים בפעילויות בלתי פורמאליות וכו').