ראש הממשלה בנט הבטיח לנו את מודל סינגפור שבמוקדו הפחתות מיסים אדירות. שר האוצר ליברמן הבטיח לא להעלות מיסים. אז הבטיחו. להלן רשימה לא סופית של המיסים החדשים והסבר מדוע הם הוטלו:
• מס על משקאות ממותקים כיוון שזה רק לטובתנו שנשלם יותר, ולא חלילה שהממשלה שולחת עוד יד לכיסנו.
• מס פחמן שייקר את מחיר החשמל כיוון שזו רק אשמתנו שהממשלה לא העבירה את ייצור החשמל לייצור באנרגיות מתחדשות, כמו שנהוג במתוקנות במדינות העולם, ולכן היא נדרשת להמשיך ולייצר חשמל מזהם בפחם. מדוע אשמתנו? לא אנו אלה שהצבענו להם? לא אנו אלה שהאמינו להבטחותיהם?
• מס על הדלק אשר מאחר והוא מוטל כשיעור מהמחיר אזי עליית מחירי הדלק בעולם מגדילה אוטומטית גם את סכום המס שאנו משלמים על הדלק.
• מס מיוחד על כלים חד פעמיים. מה לא ברור לכם? כאשר אנו מזהמים אזי אנו נדרשים לשלם וכאשר הממשלה מזהמת גם אנו נדרשים לשלם.
• מס גודש על כניסה למרכז הארץ. שוב אשמתנו. רק אנו אשמים שלא הפגנו ברחובות שעה שהממשלה הפקיעה את פרויקט הרכבת הקלה מידי המגזר הפרטי והחליטה להטיל אותו על חברה ממשלתית כושלת שמאחרת בפרויקט כבר 10 שנים והביאה להכפלה של עלויותיו. מה חשבנו שיקרה? שהחברה הממשלתית תסיים בזמן כדי להקל על הפקקים ועל זיהום האוויר?
• מס מיוחד על גז ביתי. כיוון שזו רק אשמת העניים שלא היה להם כסף להעביר את המטבח לכיריים חשמליות. מה? הממשלה אשמה שיש עניים בישראל? 23% מתחת לקו העוני, השיעור הכי גבוה במערב.
• העלאת מחירי התחבורה הציבורית. מה הבעיה? ממילא התחבורה הציבורית בישראל לא מתפקדת אז מי בכלל נוסע בה?
• העלאת הארנונה למגורים. האוצר הסביר כי תושבי הערים עולים יותר מהארנונה שהם משלמים. לטעמו של האוצר הרשויות המקומיות מפסידות על כל תושב ותושב. האמת צודקים. אולי כדאי שהן פשוט יסגרו אותנו כמו כל פעילות מפסידה.
• הטלת מע"מ על שירותי תקשורת מחו"ל כמו נטפליקס. חכו זו רק ההתחלה. בהמשך יטיל האוצר מע"מ גם על הארנונה. אלה הם גם שירותים שאנו מקבלים ולא משלמים ברוב חוצפתנו מע"מ עליהם.
• העלאת התשלומים על רופא פרטי או מקצועי בקופות החולים. אוקיי לזה אין תירוץ מספיק טוב אך ממילא זה עבר מתחת לרדאר.
• וכמובן אחרון ולא חביב. מס האינפלציה שהוא לא פחות ממס של פחדנים. שהרי לו הייתה הממשלה מעלה מס הכנסה ושוחקת לנו את השכר הייתה קמה פה צעקה. הרי לו הייתה הממשלה מעלה את שיעורי המע"מ שמייקרים לנו את המחירים הייתה קמה צעקה גדולה. ולו הייתה מחליטה הממשלה למחוק חלק מחובותיה לקרנות הפנסיה שלנו ושוחקת לנו את קצבת הפנסיה העתידית אזי סביר כי כולנו היינו כבר ברחובות.
אז מדוע אנו שותקים כאשר הממשלה גם מקטינה את שכרנו הריאלי, גם מעלה לנו את מחירי המוצרים והשירותים וגם שוחקת את התחייבויותיה לקרנות הפנסיה שלנו? גם וגם וגם דרך האינפלציה. מדוע? כי עמוק בלב התייאשנו מהפוליטיקאים והייאוש הזה הוא חברה הטוב ביותר של הנכלוליות הפוליטית.
