הצביעות של בריטניה - ישראל צריכה לפעול לביטול ההכרה במדינה פלסטינית

העם הפלסטיני בעזה מסרב להיכנע ומסרב לנטוש את החמאס ודרכו ובוודאי שהוא מסרב לשחרר החטופים ולהתפרק מנשקו. בבריטניה יש גם כוחות בריאים ואכן מפלגות האופוזיציה במדינה זו הביעו תרעומתם מהחלטתו של סטארמר להכיר ב-"מדינה" פלסטינית - ש לקוות כי הם יעלו בקרוב לשלטון ויבטלו ההחלטה

---

אין גבול לצביעות

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר נכנע לאחרונה ללחצי הגורמים הקיצוניים במפלגתו הלייבור והודיע כי הוא יכיר ב-"מדינת" פלסטין בעצרת האו"ם הקרובה שתתקיים בחודש ספטמבר. גם קנצלר גרמניה אכזב מאוד כשהודיע על אמברגו נשק חלקי נגד ישראל אך בו נעסוק בטור בשבוע הבא.

לדברי ראש הממשלה הבריטי החלטתו נובעת מהמצב המחריד בעזה. הבריטיo חרדים מהרעב כביכול שנטען כי התפתח ברצועת עזה ומאחריותה של ישראל למצב. נתחיל באמת העצובה, נמשיך בתיאור הצביעות הבריטית ונסיים בהצעה אופרטיבית להתמודדות עם הבגידה הבריטית בישראל.

האמת העצובה מאוד פשוטה. תושבי עזה הפכו את הרצועה ליעד צבאי מבוצר. אין כמעט בית שאינו ממולכד או משמש כמחסן נשק או הוכשר כעמדת ירי או שמתחתיו נחפרה מנהרת לחימה. זהו ציבור מגויס שאין בו משפחה ללא מחבל פעיל בין אם הוא מחבל עם נשק ובין אם הוא מחבל המסייע לוגיסטית או אזרחית למפלגת הטרור הלאומית של הפלסטינים.

אין המדובר בארגון טרור שהשתלט על האוכלוסייה אלא מדובר באוכלוסייה שהתגייסה כמעט כולה להקמת צבא ומפלגה של טרור. מפלגה שגם זכתה בבחירות. זאת, בדומה להתגייסות מרבית העם הגרמני למפלגה הנאצית וארגוניה בשנות השלושים של המאה הקודמת או להתגייסות של חלקים נרחבים מהעם האיטלקי למפלגה הפאשיסטית באיטליה מאז שנות העשרים ועד לנפילתו של מוסוליני. קיים הבדל דרמטי בין שליטה של קבוצה דיקטטורית על עם (לדוגמא שליטת כת הקולונלים בארגנטינה בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה הקודמת) לבין התגייסות טוטלית של עם שלם כפי שעשו הנאצים הגרמנים, הפשיסטים האיטלקים והפלסטינים בעזה.

זכותה העליונה של כל מדינה היא להילחם על חייה ולפרק את כוחם הצבאי של אויביה ובוודאי אם אלה תקפו אותה בעצמם ואינם נכנעים עד עצם היום הזה. העם הפלסטיני בעזה מסרב להיכנע ומסרב לנטוש את החמאס ודרכו ובוודאי שהוא מסרב לשחרר החטופים ולהתפרק מנשקו. זו האמת ואין בילתה. כל עוד אנו לא נפרק בכוחו את יתרת צבא הטרור בעיר עזה ובמחנות המרכז (שתי חטיבות שלמות עם אלפי לוחמים מאומנים ועוד לפחות עשרת אלפים מגויסים חדשים) אזי זו תהיה רק שאלה של זמן עד שיאזור כוחות ויתקוף אותנו שוב. הן מעזה והן מיהודה ושומרון.

ההתעלמות של הבריטים מעובדות מצערות אלה אינה מקרית. הגורמים הקיצוניים במפלגת הלייבור הם אנטישמים ומבחינתם אין זה נורא שכמה אלפי יהודים יעברו שחיטה ואונס אם מלחמה להצלתם עולה בחייהם של עשרות אלפי פלסטינים. אין לשיטתם זכות הגנה ליהודים אם המחיר הוא  הרג התוקפים.

אך הצביעות האנטישמית שלהם מרחיקת לכת עוד הרבה יותר. ניזונים מעלילות הדם הנוצריות של ימי הביניים הפיצו באירופה כולה עלילת דם מודרנית לפיה כביכול ישראל ממיתה ילדים פלסטינים מרעב.

בקמפיין מתוזמר וממומן פורסמו תמונות של אימהות עם ילדיהן החולים מעוצבות כתמונת המאסטה הנוצרית הידועה (בקומפוזיציה העתיקה של מריה עם תינוקה ישוע על כס מלכות מוקפת במלאכים ובקדושים). המניפולציה בגרוש הזו עבדה למרות שמבט קל על האמהות הדשנות יראה כי הן אינן רעבות ולכן איך יתכן שהתינוקות נראים מורעבים? במציאות היו אלה תינוקות חולים במחלות גנטיות קשות המשופעות בעזה על רקע תופעת נישואי הקרובים האיומה שלהם.

ההדהוד של עלילות הדם הנוצריות על רצח ילדים נוצרים ושימוש בדמם להכנת מצות כל כך שקוף שאף אדם הגון לא היה נופל ברשתן. ואילו השימוש בקומפוזיציית המאסטה לצורך קידום עלילת דם נוספת נגד היהודים הוא לא פחות מחילול קודש נוצרי. 

אך הבריטים מהרו להטיף לנו מוסר על בסיס ראיות מפוברקות תוך שהם מתעלמים מכך שהם עצמם המיתו עמים שלמים מרעב לאורך ההיסטוריה שלהם. עשרות מיליוני אנשים (ואינני מגזים במספר) מתו מרעב באשמה ישירה של הבריטים. פעמיים לפחות במחוז בנגאל בהודו (לאחר שהבריטים מנעו מהבנגאלים לגדל אורז ואילצו אותם לגדל אופיום כדי להפיצו בסין), עוד פעם במלחמת ביאפרה עת חברו לניגריאנים שהטילו מצור על מזון וחנקו מיליוני ביאפרים אומללים למוות ברעב וכמובן בשתי מלחמות האופיום בסין עת סיממו באופיום חצי מסין.

אולם מדוע ללכת להיסטוריה רחוקה כאשר יש לנו גם את מלחמת האזרחים בסודאן שהיתה מושבה בריטית וחלק לא מבוטל מחולייה של מדינה זו נבע מאשמתם של הבריטים?

מנחם בגין עליו השלום חזר פעם אחר פעם בספריו על הצביעות של הבריטים. אין אומה צבועה מאלביון (שמה העתיק של אנגליה) הבוגדת. ואילו צ'רצ'יל אמר פעם על ראש אחר של מפלגת הלייבור (קלמנט אטלי) עם היבחרו: מכונית שחורה ריקה חנתה מול דאונינג 10 וממנה יצא אטלי. את אותו המשפט בדיוק אפשר לומר גם היום על סטארמר.  

אולם לא נסיים בגישה פסימית. בבריטניה יש גם כוחות בריאים ואכן מפלגות האופוזיציה במדינה זו הביעו תרעומתם מהחלטתו של סטארמר להכיר ב-"מדינה" פלסטינית. יש לקוות כי הם יעלו בקרוב לשלטון ויבטלו ההחלטה, לטובתה של ישראל אך גם לטובתה של בריטניה שבה השם הנפוץ ביותר לתינוקות הוא השם מוחמד.

לפי שעה ישראל צריכה להפעיל את כל מנופי הלחץ האפשריים החל מהקהילה היהודית בבריטניה וכלה בממשל טראמפ כדי לשכנע את נייג'ל פרג', יו"ר מפלגת Reform UK ואת קמי בדנוק, יו"ר המפלגה השמרנית, להתחייב פומבית על ביטול ההכרה במדינה פלסטינית כאשר יעלו לשלטון. לחצים דומים חייבים להיות מופעלים על המפלגות השמרניות בקנדה, באוסטרליה ובניו זילנד. ראשי האופוזיציה בישראל חייבים להתגייס ולסייע לממשלה במאבק צודק זה.  

• פורסם לראשונה באתר אייס