המשבר ההולך ומחריף באוקראינה צריך ללמד אותנו שני דברים. ראשית, אי אפשר לסמוך על איש שילחם במקומנו ואי אפשר לוותר על נכסים אסטרטגיים באמונה כי המין האנושי הגיע לעידן של שלום ואחווה. חולשה וויתורים מזמינים עוד לחצים ועוד איומים ועוד נסיגות ואילו ההבטחות והערבויות של המערב יכולות אמנם לסייע אך לא לפתור את הבעיה. אם המערב לא יכול להגן את שטחה של אוקראינה, מדינת ענק בת למעלה מארבעים מיליון אזרחים בליבה של אירופה, אזי הוא יוכל להגן עלינו או לערוב לשלומנו?
יתר על כן, סנקציות כלכליות לא יכולות לעצור עמים חסרי רסן. הן לא עצרו את איראן, לא עצרו את הטאליבן או את דאעש והן גם לא עוצרים אומה תרבותית כרוסיה. לתשומת ליבם של כל אלה שתכננו לוותר על רמת הגולן או לסגת מבקעת הירדן או לרדת מרכסי הרי יהודה ושומרון כאשר מסביבנו מאות מיליוני של בני עמים חסרי רסן שלא מהססים לטבוח אף את בני עמם.
שנית, איומים ביטחוניים עולים הרבה כסף ולכן חלק נכבד מהעוצמה הביטחונית של מדינה טמון בכוחה הכלכלי. מי שפוגע בכלכלת ישראל פוגע גם בביטחון ישראל וביכולתנו לשאת לחצים בין לאומיים, לממן מחקר ופיתוח החיוניים לבניית כוחנו לעתיד ולצמצם את ממדי העוני ואת הפערים החברתיים שבהם טמון מורל העם ואחדותו. לתשומת ליבם של העיוורים הסבורים כי אפשר להמשיך ולקיים מדינה חזקה ביטחונית עם שיעורי העוני הכי גבוהים במערב ועם צעירים שלא יוכלו לעולם לרכוש כאן דירה נורמאלית.
ישראל חייבת לשנות גישה ולהתחיל לבצר את כלכלת המדינה בדיוק כפי שהיא מבצרת את חיל האוויר שלה. הצבא צועד על קיבתו אמר נפוליון והתכוון לכך שיכולת כלכלית היא אחת מזרועות העוצמה החשובות ביותר במלחמה הבאה. המפלגה הכלכלית היא היחידה שמציעה תכנית כלכלית ברורה, מוכחת, נחושה ובלתי מתפשרת. אנו המפלגה היחידה שקמה בעשור האחרון ומאחוריה לא עומדים בעלי הון שבפניהם אנו חייבים דין וחשבון.
ואכן, במהלך קמפיין הבחירות הזהרנו כי אם הממשלה לא תאמץ את הצעדים עליהם המלצנו אזי תחל אינפלציה שתשחק את שכרנו ותחול האצה איומה במחירי הדיור ואילו בעלי ההון, הבנקים והחברות הגדולות יחגגו על חשבוננו. כמה חבל שצדקנו וכמה חבל שכולנו נשלם עוד מחיר יקר עד שתינתן לציבור שוב ההזדמנות להחליף את השיטה ולא רק את השלטון.