Meeting

מדיניות התמיכה בענפי ההיי-טק

תעשיית ההייטק הישראלית ניצבת בחוד החנית של הכלכלה הישראלית ואחראית למרבית היצוא שלנו. ההייטק מהווה בסיס עליו נבנים יחסי המסחר וההשקעות עם העולם בכלל, עם שכנותינו הקרובות ועם אלו עמן חתמנו לאחרונה על הסכמי שלום. 

שמירת עליונות טכנולוגית היא יסוד חשוב ביותר למעמדה של ישראל בעולם, מעמדנו במזרח התיכון ושמירה על יתרונות ביטחוניים וכלכליים. ההייטק הינו המשלים למשאבי הטבע אותם אנו חסרים.

על אף שחברות ההייטק הפועלות בישראל רכשו מעמד מוביל בעולם בכוחות עצמן ישנם עדיין תחומים שבהם נדרשת מעורבות ממשלתית לתמיכה בהמשך צמיחתן. יצוין בהקשר זה, כי ההייטק הישראלי מעסיק כיום כ-10% מכלל השכירים במשק ועדיין סובל ממחסור משווע בכוח אדם טכנולוגי. על פי ההערכות, ישנן כעשרים אלף משרות פתוחות הממתינות לעובדים טכנולוגיים.

הממשלה באמצעות זרועותיה השונות פועלת אמנם להגדיל את המשאב האנושי הטכנולוגי אך בכך לא די. נדרשת תכנית אסטרטגית לאומית להגדלת היצע העובדים הטכנולוגיים. לתוכנית יהיו שותפים כלל המשרדים והגופים הממשלתיים וזאת בניגוד למציאות הקיימת לפיה מאבקי פוליטיקה ויוקרה בין משרד האוצר לבין משרדי העבודה והכלכלה תוקעים מקלות בגלגלים.

אחד הפתרונות החשובים למחסור בעובדים הטכנולוגיים בהייטק הינו שילוב אוכלוסיות ומגזרים ששיעורם הנוכחי בתעשיית הייטק נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסייה ובכלל זה נשים, חרדים, ערבים, ומבוגרים בעלי ניסיון מועט אך רלוונטי, הזקוקים להכשרה והסבה מקצועית. בה בעת, המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה, תפעל לפיתוח ההון האנושי בפריפריה תוך בניית תכניות סיוע לצעירים וצעירות מהפריפריה כך שיוכלו לממן השכלה אקדמית איכותית הרלוונטית להייטק. זאת ועוד, נפעל להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה רלוונטית להייטק גם לצעירים וצעירות שאינם עומדים בתנאי הקבלה ללימודי מקצועות ההייטק באקדמיה.

על מנת להגדיל את שיעור הלומדים הייטק בפריפריה נפעל להגברת החשיפה והעיסוק של בני נוער בפריפריה במדע, בטכנולוגיה וביזמות טכנולוגית. זאת, במסגרת פעילויות אקדמיות לצד החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.

כמו כן, נפעל להגדלת שיעורם של ילדי הפריפריה במערכי העילית הטכנולוגיים בצבא, באמצעות תכניות הכשרה מיוחדות. שירות במערכים הטכנולוגיים הצבאיים יעניק מקפצה חברתית וכלכלית חשובה כמו גם ידע וניסיון חיוניים בדרכם להשתלבות בתעשיית ההייטק בכלל ובהקמת סטרטאפים טכנולוגיים בפריפריה בפרט.

צעד נוסף שיתרום להרחבת פעילות הייטק הוא מעבר של משרדי הממשלה לשירותים דיגיטליים מלאים. עברנו כברת דרך בנושא הזה בשנים האחרונות, אולם יש עוד הרבה לעשות. על הממשלה להציב יעדים ברורים במעבר לדיגיטל, שמשמעותם המרכזית שיפור וייעול השירותים לכלל האזרחים, זמינות שירותים שתחסוך משאבים וזמן יקר של הנדרשים להם, הסרת חסמים בירוקרטיים וכפועל יוצא תעסוקה לעובדי הייטק ולחברות הייטק ישראליות שיובילו את הפיתוח.