Image by Alexander Popov

מדיניות התחבורה

עפ"י הערכות המבוססות על מדדים בינלאומיים, פער ההשקעות בתשתיות התחבורה בישראל עומד על כמה מאות מיליארדי ש"ח. אין ישראלי שלא מרגיש את הפערים הללו מדי יום. הפכנו לאחת המדינות הצפופות, העמוסות והפקוקות בעולם המערבי, באופן הפוגע בצורה ניכרת באיכות חיינו.

ההשקעה הנדרשת בתשתיות תחבורה כוללת חיבור כל ערי ישראל בקווי תעבורה נוחים, מערכות הסעה המונית בכרכים העירוניים, מערכת כבישים מתקדמת, רפורמות בתהליכי התכנון ושינויים מבניים בנמלי הים והאוויר.

על מנת להשיג יעדים אלה אין מנוס מהקמת קבינט לשיפור התחבורה בראשות שר האוצר מתוך ראיה תכנונית כוללת. החלטות משותפות של משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות יקודמו במהירות, בנחישות וביעילות אך ורק אם הליכי התכנון הנחוצים ייפגשו במקום אחד ותחת אחריות אחת את הקצאת המשאבים הנדרשת.

זאת ועוד, לאור הכשל המערכתי של משרד התחבורה בשנים האחרונות כפי שעלה בדו"ח מבקר המדינה (2019) יש להנהיג רפורמה רחבת היקף ביכולת הארגון, התכנון והביצוע של משרד התחבורה כדי להנהיג נורמות עסקיות ברמה הגבוהה ביותר. בראש ובראשונה, יש לסגת מהעברת התקציבים הבזבזנית לחברות ממשלתיות כושלות והחזרת ביזור הפרויקטים הגדולים של תשתיות למכרזי זכיינות בשת"פ עם המגזר הפרטי (T.O.B ו- I.F.P) ,תחת רגולציה ופיקוח של החברות הממשלתיות אך לא תחת הביצוע הכושל שלהן.

קידום התחבורה הציבורית. עידוד תחבורה שיתופית, עידוד יישום טכנולוגיות תחבורה חכמה, מלחמה נחושה בתאונות הדרכים, חיזוק ותגבור קווי התחבורה הציבורית בדגש על אזורי הפריפריה.

רק המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה תפעל לקידום הרפורמה בתחבורה בישראל, כי חייבם לחיות פה אחרת.