שאלות נפוצות

פרופ' ירון זליכה הוא אחד האנשים היותר מסוכנים למערכת הכלכלית-פוליטית בישראל. לא כי הוא אלים. לא כי הוא קיצוני. אלא כי הוא מדבר אמת – בצורה ברורה, עם נתונים, ועם ניסיון של חשב כללי ששילם מחיר אישי כבד על יושרתו. ולכן – הוא מושמץ. במשך שנים ארוכות פועלים נגדו כוחות חזקים וממוסדים: מונופולים גדולים, טייקונים, כלי תקשורת מסחריים, ועדים חזקים, פוליטיקאים מקושרים וכלכלנים "ממוסדים" שנהנים מהסטטוס-קוו הריכוזי. הם יודעים שהמסר הפשוט והמדויק של זליכה – שבירת מונופולים, הורדת יוקר המחיה והחזרת הכוח לאזרח – עלול לעורר מהפכה אמיתית. מהפכה שתפגע בכיסים העמוקים שלהם. אז הם בוחרים בדרך הקלה ביותר: לקעקע את האמינות של האיש האמין ביותר. במקום להתווכח על העובדות – הם מפיצים ספינים, חצאי אמיתות ושקרים ישנים. במקום לדבר על יוקר המחיה – הם רוצים שתחשבו ש"זליכה פוטר מהאוצר", "זליכה רב עם כולם", "זליכה ייצג טייקונים", "זליכה היה פרזנטור של ההסתדרות", "זליכה דמגוג", "זליכה תמך במר"צ" או "זליכה לא עובר את אחוז החסימה" . מי עומד מאחורי ההשמצות? הנה רשימה חלקית של גורמים בולטים שחוזרים ומתקיפים: §       אביר קארה – פוליטיקאי מתחרה ישיר על אותו קהל יעד כלכלי-ימיני של זליכה. קארה, מקורב מאוד לפורום קהלת, מייצג אידיאולוגיה "קפיטליסטית חזירית" – גרסה קיצונית של שוק חופשי שמעדיפה בעלי הון וטייקונים על פני הגנה על החלשים. הוא רואה בזליכה איום פוליטי ממשי ופועל באופן שיטתי לפגוע בסיכוייו. לא בכדי בתקופת ממשלת בנט לפיד, בו היה קארה חבר כסגן שר, עלו מחירי הדיור ב-22% בתוך פחות משנה וחצי. והכול, לחדוותם של הקבלנים שאל חלקם מיהרו בכירים בממשל בנט לעבור ולעבוד, מיד בתום כהונתם. §       פרופ' עומר מואב – פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן (שנגד רבים מתורמיה הגדולים יצא זליכה) ששימש כיועץ כלכלי בכיר של שר האוצר יובל שטייניץ. מואב נמנה על צוות חברת הייעוץ נומריקס. אתם רוצים לנחש מי נמנה על לקוחותיה? בזק, ישראכרט, בנק לאומי, בנק מזרחי, שטראוס, אוסם. להמשיך? נגד כולן יצא זליכה. כאשר ייעץ לשטייניץ, זליכה הזהיר בפומבי שהמדיניות שמואב מקדם תוביל לעלייה מטורפת במחירי הדיור – וכך אכן קרה. עליה כה חדה שנופלת רק מקצב העליה בתקופת חברו של מואב, קארה. מאז נותרה אצל מואב טינה אישית עמוקה, והוא תוקף את זליכה באופן בוטה, אישי ולא ענייני מזה שנים ארוכות. §       סניה ולדברג – יזם שיווק דיגיטלי וקמפיינר פוליטי בעבר (עבד בין היתר עם ימינה, ישראל ביתנו והליכוד). ולדברג תקף את זליכה קשות, בין היתר טען שאין לו פרופסורה (למרות שיש לו שתיים), והוגשה נגדו תביעת דיבה. נראה שהמניעים כוללים תחרות על תשומת לב ציבורית, חילוקי דעות כלכליים ואולי גם אינטרסים פוליטיים-מדיה. §       אושיות רשת ויוצרי תוכן – קבוצה גדולה ומתרחבת של "אושיות רשת" שמשתמשת בירון זליכה באופן ציני ומכוער כדי לייצר תוכן ויראלי. הם מפיצים השמצות והשקרים כדי לעורר תגובות זועמות מצד תומכיו, וכך  להגדיל את חשיפת התכנים שלהם ולקבל תשומת לב. הם משמשים כתיבת תהודה לשקרים של אביר קארה, סניה ולדברג ועומר מואב, ומפיצים אותם הלאה ברשת ללא אחריות, מתוך תאוות בצע וחוסר בושה. לא נציין את שמם בשביל לא לסייע להם או לתוכן שלהם. עם זאת, חלקם מועסק בעיתונות מסחרית בבעלות בעלי הון וחלקם מנהל קמפיינים בתשלום שאפשר רק לנחש מי מממן אותם. אלה לא "ביקורת לגיטימית". אלה ניסיונות מתואמים להסיט את תשומת הלב מהבעיה האמיתית: יוקר מחיה כואב, ריכוזיות משתקת והון-שלטון שפוגע בכיס של כל אזרח. ירון זליכה מושמץ בדיוק כי הוא מסוכן – כי הוא לא ניתן לקנייה, לא ניתן לשבירה, ולא מוכן להתפשר ולהתכופף בפני השררה. המאבק לא נגמר. האמת חזקה מהספינים.

בקצרה לא, ירון זליכה מעולם לא היה "פרזנטור" של ההסתדרות. הוא השתתף בהתנדבות בסרטון אחד ב-2019, וייעץ ליו"ר ההסתדרות בארבעה נושאים בלבד. זליכה תמיד התנגד לוועדים המונופוליסטיים החזקים  ותומך בעבודה מאורגנת רק לוועדים חלשים. הטענה שההסתדרות היא "האשם המרכזי" ביוקר המחיה היא שקר גס – במיוחד כשיוקר המחיה עלה דווקא כשכוחה ירד. זו הסחת דעת זולה מהאשמים האמיתיים. ההסבר המלא לכל מי שמנסה להשתמש בספין שיקרי ומניפולטיבי כדי "להוכיח" שפרופ' ירון זליכה "ייצג את ההסתדרות" ולכן הוא "אחראי" ליוקר המחיה – הנה העובדות: ראשית, כן – פרופ' ירון זליכה השתתף בהתנדבות בסרטון הסברה של ההסתדרות לכבוד 1 במאי (2019). הוא עשה זאת מתוך אמונה עמוקה שבמדינה ריכוזית כמו ישראל יש חשיבות אסטרטגית לעבודה המאורגנת כמשקל נגד לשלטון ההון ולמונופולים. זו עמדה עקרונית, לא "ייצוג" או "פרזנטור". כל מי שמכיר את נוסחו העברי של ספרו המיתולוגי של אדם סמית (הספר עושר העמים), אביר השוק החופשי, גם יודע שהמומחים סבורים כי לו היה חי אדם סמית כיום הוא היה תומך בחשיבותה של עבודה מאורגנת.  שנית, חשוב להבהיר: ייעוצו היה ליו"ר הסתדרות העובדים, אבי ניסנקורן, ומוגבל לארבעה נושאים בלבד §       הרפורמה בביטוח הסיעודי §       קיצור שבוע העבודה §       שינוי מודל החל"ת (המודל המשפיל והלא יעיל) §       ותחזיות הצמיחה ויוקר המחיה זה הכול. שום ייעוץ רחב, שום "ייצוג" או פרזנטציה של ההסתדרות, והמשך מאבק בוועדים מונופוליסטיים. זליכה היה זה שיצא נגד וועד נמל אשדוד, וועד רשות שדות התעופה וועד הרכבת. למרבה התדהמה, ולדברג וחבריו טפלו על זליכה כי הוא ייצג את וועד עובדי נמל אשדוד בזמן שהוא זה שיצא נגדם. שלישית ולגופו של עניין, ירון זליכה תמיד היה ונותר נגד ועדים מונופוליסטיים חזקים ומקושרים שפוגעים באזרח. הוא תומך בעבודה מאורגנת רק לוועדים חלשים – אלה שמייצגים עובדים פשוטים, נהגים, מורים, עובדי קבלן ואנשים מהשורה. ההסתדרות היא הרבה יותר מ"ועדי שלטר" גדולים – היא כוללת מאות אלפי עובדים חלשים, והיא משמשת ככוח מאזן חיוני מול בעלי ההון. רביעית, הטענה שההסתדרות היא "האשם המרכזי" ביוקר המחיה היא שקר גס ומכוון. אם זה היה נכון – אז למה יוקר המחיה עלה באופן חד בשנים האחרונות, דווקא בתקופה שכוחה של ההסתדרות לא גדל ואפילו ירד? האשמים האמיתיים הם: מונופולים, ריכוזיות, הון-שלטון וכשל ממשלתי חמור בפתיחת שווקים לתחרות אמיתית. חמישית, עמדתו של ירון זליכה מורכבת ומאוזנת – בדיוק כמו שצריך להיות בכלכלה מודרנית: שוק חופשי, הוגן ותחרותי + עבודה מאורגנת שמגינה על החלשים. זו לא סתירה – זה בדיוק המודל שקיים במדינות הליברליות המוצלחות. מי שמנסה להפוך עמדה מורכבת כזו ל"הוכחה" של "בגידה" בשוק החופשי – פשוט משקר כדי להסיט את הדיון. ומי טוען זאת? חסידי הימין הכלכלי הקיצוני בעודם מעלימים עין שדווקא הוועדים המונופוליסטיים כמעט והשתלטו על מרכז הליכוד. מי שמשמיץ אותנו בספין הזה עושה זאת בכוונה תחילה: כדי להסיט את תשומת הלב מגורמי יוקר המחיה האמיתיים – הריכוזיות, המונופולים והכישלון של הממשלות להוריד מחירים. מי שרוצה להתווכח – שיתווכח על הפתרונות האמיתיים ליוקר המחיה: שבירת מונופולים, הורדת רגולציה מיותרת, תחרות אמיתית והגנה על העובד החלש. לא על ספינים זולים וממוחזרים.

בקצרה לא, ירון זליכה לא התנגד לרפורמה בסלולר של כחלון. להפך – הוא היה אחד ממניחי היסוד שלה כבר ב-2001. ב-2010 הוא לא התנגד להוזלת מחירי הסלולר, אלא לרפורמה חד-צדדית ולא מאוזנת שלא נגעה במונופולים בזק והוט. הוא דרש רפורמה מלאה והוגנת, והעובדות הוכיחו שצדק. זליכה תמיד היה ונותר בעד תחרות אמיתית. מי שטוען אחרת – פשוט משקר ומעוות את העובדות. ההסבר המלא ראשית יש להבהיר ולהדגיש: פרופ' זליכה מוקיר ומעריך את משה כחלון ואת תפקודו, הן כשר תקשורת והן כשר אוצר. בניגוד לרושם שמלעיזים ומקטרגים למיניהם מנסים לייצר (כל אחד מסיבותיו הוא), כחלון וזליכה תמיד נועצו זה בזה, שיתפו פעולה לטובת המדינה במהלך השנים במגוון נושאים. בנוגע לרפורמה בסלולר. ירון זליכה היה אחד ממניחי היסודות האמיתיים של הרפורמה בסלולר עוד בתפקידו כראש אגף אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת פרטנר הצעירה בשנתיים הראשונות לקיומה. כבר בשנת 2001, לאחר שנתיים וחצי של עבודה של זליכה, עבר תיקון 25 לחוק הבזק שהוא עצמו יזם. תיקון זה הוא שהניח את התשתית לרפורמה בשוק הסלולאר. הוא פעל ותרם רבות להגברת התחרות בשוק התקשורת מראשית דרכו ככלכלן, מתוך אמונה עמוקה בצורך לשבור מונופולים ולהוזיל מחירים לציבור. מיד לאחר העברת התיקון לחוק פעל זליכה כדי לעשות בו שימוש ולהוריד בפעם הראשונה את מחירי השיחות הנכנסות בשוק הסלולאר. מיד לאחר שנכנס זליכה לאוצר הוא פעל לבצע ירידה שנייה. סה"כ ירדו מחירי השיחות הנכנסות בשל שתי הפחתות אלה שיזם זליכה בשיעור מצטבר של כמעט 50 אחוזים בחברות סלקום ופרטנר ו-70 אחוזים בחברת פלאפון. שנית – ב-2010, כשמשה כחלון קידם את הרפורמה (למעשה ההפחתה השלישית לאחר שתי ההפחתות הקודמות), זליכה לא התנגד להוזלת מחירי הסלולר. להפך. הוא התנגד לרפורמה חד-צדדית ולא מאוזנת שהורידה את דמי הקישוריות רק לחברות הסלולר (פרטנר, סלקום, פלאפון) – ולא נגעה בשני המונופולים הקוויים הענקיים בזק והוט. (דמי קישוריות הינו סכום שמעבירה חברת תקשורת לעבור חיבור לקוח שלה לספקית תקשורת אחרת). בחוות הדעת הכלכלית שנתן בהזמנת חברת פרטנר (שבמסגרתה גם יזם את תיקון 25) ואותה הוא הציג בשימוע שערך משה כחלון במשרד התקשורת ובשימוע הציבורי שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת הוא הזהיר: הורדה דרסטית רק בסלולר תחליש את חברות הסלולר. היא תשאיר את בזק ואת הוט חזקות עוד יותר. בסופו של דבר זה יפגע בתחרות האמיתית ביתר הענפים של שוק התקשורת ויחזק את שלטון ההון. הוא דרש רפורמה מלאה ולא חלקית – כלומר הורדת דמי קישוריות גם בבזק וגם בהוט, על פי אותו המודל של ההפחתה בסלולאר והבטיח כי רפורמה מורחבת תביא לפתיחת השוק הקווי ושוק הטלוויזיה הרב ערוצית לתחרות אמיתית. זה גם בדיוק מה שהיה צריך לעשות. שלישית – העובדות בשטח הוכיחו שהוא צדק. הרפורמה אכן הוזילה מחירים בסלולר – אבל השאירה את בזק ואת הוט מונופולים בשוק הקווי ובשוק הטלוויזיה הרב ערוצית לעוד שני עשורים. בדיוק כפי שהוא התריע. זליכה לא "נגד תחרות" – הוא בעד תחרות אמיתית, הוגנת ומאוזנת. רביעית – למה ההשמצה הזו שיקרית ומניפולטיבית? כי היא הופכת עמדה מקצועית ואחראית הקוראת להרחבת רפורמה – ל"התנגדות לרפורמה". ירון זליכה תמיד עמד על המשמר נגד מונופולים, נגד רפורמות מזיקות ונגד כל מי שמנסה להרוויח על חשבון האזרח. מי שרוצה להתווכח – שיתווכח על העובדות. לא על ספינים זולים וממוחזרים ועיוות של המציאות תוך ניצול נושאים מורכבים והצגתם באופן שיקרי.

בקצרה לא, ירון זליכה מעולם לא התנגד לייבוא תחרותי הוגן בשוק המלט. ב-2017 הוא כתב חוות דעת נגד יבוא טורפני בהיצף (דמפינג) מטורקיה ויוון, שנעשה מתחת לעלות הייצור - כדי לחסל את המתחרה היחיד של מונופול נשר – מלט הר טוב. ואכן, מלט הר טוב קרס, והשוק חזר להיות ריכוזי ומחירי המלט עלו.  זליכה תמיד נלחם במונופולים. מי שקורא לעמדה המקצועית הזו "התנגדות לתחרות" – פשוט משקר או לא מבין את ההבדל בין תחרות הוגנת לבין דמפינג טורפני. ההסבר המלא ב-2017 כתב זליכה חוות דעת כלכלית למלט הר טוב – המפעל היחיד שהיה אמור להוות מתחרה אמיתי למונופול הענק "נשר". היבואנים הזרים הציפו את השוק במלט זול מתחת לעלות הייצור, במטרה ברורה: להרוס את המתחרה הקטן, לסגור את המפעל, לפטר עובדים – ולשמור על שליטת נשר בשוק. מעניין כי שני היבואנים הזרים פנו אף הם לזליכה והציעו לו שכר כפול בעבור חוות דעת שתגן על התנהלותם אך זליכה סרב. הוא מצא כי הם עברו על החוק ונקטו בהיצף טורפני שאינו חוקי. לאור ממצאיו, זליכה דרש היטל היצף זמני, לא איסור יבוא! כדי לתת למלט הר טוב הזדמנות אמיתית לשדרג טכנולוגיה, להתייעל ולהפוך למתחרה חזק. הממונה על היטלי ההיצף האמון על התחרות החוקית בדק את עבודתו של זליכה ומצא כי היא מדוייקת ותמך בה. המטרה הייתה תחרות אמיתית: שני יצרנים מקומיים + יבוא הוגן. בלי זה – נשארים רק עם מונופול נשר + יבוא טורפני שמחסל את התעשייה המקומית. וזה בדיוק מה שקרה בסוף: מלט הר טוב קרס, והשוק חזר להיות ריכוזי מדי וכמובן העלה מאוד את המחירים. בדיוק כפי שהזהיר זליכה שיתרחש. ירון זליכה מעולם לא התנגד לפתיחת שוק המלט לייבוא תחרותי והוגן. הוא התנגד – ובצדק – ליבוא בהיצף טורפני (דמפינג) ולא חוקי ממדינות כמו טורקיה ויוון ב-2017. זה הבדל מהותי וקריטי. מי שקורא לזה "התנגדות לתחרות" – פשוט משקר או לא הבין את הנושא. למה זה חשוב? ירון זליכה נלחם כל חייו נגד מונופולים ונגד שלטון ההון. הוא זה שהזהיר שוב ושוב מפני הריכוזיות שפוגעת באזרחים. להפוך עמדה כלכלית מקצועית נגד דמפינג טורפני ולא חוקי – ל"הוכחה" שהוא "נגד תחרות" – זו עיוות מכוון של גורמים אינטרסנטיים שרוצים להשתיק אותו. מי שרוצה תחרות אמיתית – בדיוק כמו ירון זליכה – חייב להילחם בייבוא במחירי הפסד שנועד לחסל מתחרים חלשים. תחרות הוגנת וחוקית = כן. הצפה טורפנית ולא חוקית שמשאירה רק מונופול אחד = ממש לא.

בקצרה לא, ירון זליכה מעולם לא "ייצג" טייקונים. הוא נתן חוות דעת כלכליות מקצועיות לכמה חברות, כמו כל כלכלן בכיר ועצמאי. בפרטנר (2010) הוא דרש רפורמה מאוזנת ולא חד-צדדית. במלט הר טוב (2017) הוא נלחם בדמפינג טורפני שחיסל מתחרה מקומי – כדי להגן על תעשייה ועובדים, לא על טייקון. זליכה נלחם במונופולים כל חייו – גם כחשב כללי וגם אחריו. ההסבר המלא לכל מי שמנסה להשתמש בספין הישן והציני "ירון זליכה ייצג טייקונים אחרי האוצר" – הנה העובדות פרופ' ירון זליכה מעולם לא "ייצג" טייקונים. הוא נתן חוות דעת כלכליות מקצועיות (כמו כלכלן בכיר ועצמאי) לכמה חברות – בדיוק כמו שרוב הכלכלנים, פרופסורים ועורכי דין עושים אחרי תפקיד ציבורי. זה לא "מכירה" של עקרונות, זה עבודה מקצועית  ופרנסה. מה הוא באמת עשה? נתן חוות דעת לפרטנר (2010) – לא נגד הרפורמה בסלולר, אלא נגד רפורמה חד-צדדית ולא מאוזנת שהייתה מחזקת את מונופול בזק והוט על חשבון התחרות. הוא דרש הורדת דמי קישוריות גם בבזק וגם בהוט – בדיוק כדי להגן על תחרות אמיתית. נתן חוות דעת למלט הר טוב (2017) – נגד יבוא טורפני בהיצף (דמפינג) מטורקיה ויוון, שחיסל את המתחרה היחיד של נשר. הוא הגן על תעשייה מקומית ועל מאות עובדים, לא על "טייקון" (המפעל אכן קרס בסוף, בדיוק כפי שהוא התריע). נתן ייעוץ לוועדים ולחברות אחרות – תמיד מהצד החלש מול מונופולים או בעלי הון או כוחות חזקים. האמת הפשוטה: מי ש"מייצג טייקונים" זה מי שמשתיק ביקורת על מונופולים. ירון זליכה עשה בדיוק את ההפך: הוא נלחם במונופולים כל חייו – גם כחשב כללי (ששילם מחיר אישי כבד), גם בחוות דעת מקצועיות, וגם היום במפלגה הכלכלית. הספין הזה מגיע מאותם גורמים אינטרסנטיים שרוצים להשתיק כלכלן עצמאי שלא ניתן לקנות אותו. הם לא אוהבים את זה שירון מציע פתרונות אמיתיים נגד הריכוזיות שפוגעת בכיס של כולנו. מי שרוצה להתווכח – שיתווכח על העובדות והנתונים.

בקצרה כן, ירון זליכה התמודד פעמים ולא עבר את אחוז החסימה – ואנחנו לא מסתירים את זה. אבל זה לא הופך אותו ל"לא רלוונטי". מנחם בגין נכשל 8 פעמים, בני גנץ פעמיים, איתמר בן גביר פעמיים – לפני שהגיעו לשלטון. ירון זליכה בא בשליחות ארוכת טווח: לשנות את השיח הכלכלי, להילחם ביוקר המחיה ולשבור את הריכוזיות. למרות שרבים נכשלו – רק עליו מטיחים את זה באובססיה, בניסיון לייאש את תומכיו ולעצור את המהפכה. רלוונטיות זה לא רק מנדטים – זה להיות הקול שמשנה את המדינה. והשינוי הזה – קרוב מתמיד. ההסבר המלא כל מי שזורק את הספין השחוק "זליכה לא רלוונטי, הוא ניסה כמה פעמים ולא עבר את אחוז החסימה" – הנה התשובה שלנו: כן, נכון. ירון זליכה התמודד כבר פעמים – ב-2021, ב-2022 – ולא עבר את אחוז החסימה. אנחנו לא מסתירים את זה. אבל מי שחושב שזה הופך אותו ל"לא רלוונטי" – פשוט לא מבין איך פוליטיקה אמיתית עובדת. בואו נשים את זה בהקשר: §       מנחם בגין הפסיד 8 פעמים לפני שהפך לראש ממשלה. §       נפתלי בנט ואיילת שקד רצו כמה פעמים לפני שהקימו את "ימינה" והגיעו לשלטון. §       בני גנץ נכשל פעמיים לפני שהפך לשר ביטחון וראש ממשלה. §       איתמר בן גביר לא עבר את אחוז החסימה פעמיים (2019 ו-2020) לפני שהפך לשר לביטחון לאומי. מי שמפסיק אחרי כישלון ראשון – הוא לא מנהיג. מי שקם, לומד, משפר וממשיך – הוא מנהיג אמיתי. ירון זליכה לא בא לפוליטיקה כדי להיות "כוכב" של מערכת בחירות אחת. הוא בא בשליחות ארוכת טווח: לשנות את השיח הכלכלי בישראל, לחשוף את הריכוזיות, להילחם ביוקר המחיה ולהציב אלטרנטיבה אמיתית לשלטון ההון-שלטון. והנה העניין המעניין: למרות שפוליטיקאים רבים נכשלו בתחילת דרכם – רק במקרה של ירון זליכה מטיחים את זה שוב ושוב, בצורה אובססיבית, בניסיון לייאש את תומכיו ולעצור את המהפכה שהוא מוביל למען עם ישראל. זה לא ביקורת לגיטימית. זה ניסיון מכוון להרוג את התקווה של עשרות אלפי אזרחים שכבר הבינו שהוא צודק. והוא מצליח בזה: מאות אלפי אזרחים שומעים ומבינים היום את המושגים "ריכוזיות", "מונופולים" ו"שלטון ההון" — בזכותו. המפלגה הכלכלית בנתה קהילה גדולה, פעילה ומחויבת יותר מתמיד. המסרים של המפלגה חלחלו לכל המפלגות — כולם מדברים היום על יוקר מחיה, כי הוא דיבר על זה כשכולם שתקו. רלוונטיות זה לא רק מנדטים בבחירות מסוימות. רלוונטיות זה להיות הקול שמשנה את השיח של המדינה.וזה בדיוק מה שירון זליכה עושה — גם כשזה לוקח זמן. בבחירות הקרובות (2026) המצב שונה: הציבור כבר רואה את הכישלון הכלכלי של כל המפלגות הגדולות. הייאוש גדול. והאלטרנטיבה שלנו — ברורה, מקצועית ועקבית — מתחילה להדהד חזק יותר מאי פעם. מי שרוצה "מנצחים מיידיים" — שילך למי שמבטיחים הבטחות ריקות. מי שרוצה שינוי אמיתי — יבין שזה לוקח זמן, עקשנות ואומץ, בייחוד כאשר נלחמים נגד כל גורמי הכוח.

בקצרה לא, מדובר בפסק הדין מ-2024 עוסק בשימוש בתום לב בתמונה אחת בפוסט ב-2022, ללא אישור. עסקיו של זליכה באותה תקופה היו ממוקדים בעיקר מעבר לים. המפלגה הכלכלית הוקמה מתוך שליחות ציבורית טהורה להילחם ביוקר המחיה, בריכוזיות ובמונופולים. להפוך טעות טכנית של פעילים ל"הוכחה" של קידום עסקים זה עיוות מכוון. גורמים אינטרסנטיים שולפים את הכתבה הישנה בניסיון נואש לעצור את המהפכה הכלכלית של זליכה. ההסבר המלא טענה המבוססת כביכול על פסק דין במשפט שהתנהל ב 2024, בגין שימוש בתמונה בפוסט אחד במהלך הקמפיין ללא אישור שנעשה בתום לב.  לכל מי שמנסה להשתמש בפסק דין ישן ובכתבה עיתונאית ישנה כדי להכפיש את פרופ' ירון זליכה ואת המפלגה הכלכלית – הנה העובדות הברורות והבלתי ניתנות לערעור: ראשית, כבר בשנים הרלוונטיות (2022) עסקיו של פרופ' ירון זליכה היו ממוקדים בעיקר מעבר לים. החברה הישראלית לא הייתה המרכז העסקי העיקרי. לכן הטענה המגוחכת כי הפרסום סייע לקדם ענייני החברה, היא מופרכת מיסודה, לא מבוססת על עובדות, ואינה עומדת במבחן המציאות. זו ספקולציה משפטית גרידא שהעלה התובע. שנית, המפלגה הכלכלית מעולם לא קידמה – ולא נועדה לקדם – את עסקיו הפרטיים של ירון זליכה. הטענה הזו היא שטות גמורה. המפלגה הוקמה מתוך שליחות ציבורית טהורה: להילחם ביוקר המחיה, להעניק חינוך כלכלי אמיתי לאזרחים ולשנות את פני הכלכלה הישראלית. כל מי שטוען אחרת פשוט משקר. שלישית, אם נקבל את הלוגיקה המעוותת הזו – שלפיה כל אדם בעל עסקים שמתמודד בבחירות "מקדם את עסקיו" – אז אף איש עסקים, יזם או מומחה לא יוכל לעולם לתרום מניסיונו לזירה הציבורית. זו לוגיקה מסוכנת, צינית ומגוחכת שתשאיר את הפוליטיקה רק לאנשים ללא עבר מקצועי. רביעית, להפוך שימוש בתום לב מלא בתמונה אחת – שנעשה על ידי פעילים – ל"הוכחה" של קידום עסקים זה עיוות מוחלט. אם כל טעות טכנית כזו הופכת מיד ל"פשע" ול"קידום עסקים" – אז אף קמפיין פוליטי לא יוכל להתקיים. חמישית, מי שמנסה להכתים את ירון זליכה באמצעות הכתבה הזו שוכח (או מעדיף להתעלם) מכך שהוא אחד הלוחמים הגדולים ביותר נגד שחיתות ושלטון ההון בישראל. זליכה קיבל את אות אביר איכות השלטון, אות האביר הלוחם בפשע ובשחיתות ואות המופת של תנועת אומ"ץ למנהל תקין – וזו רק רשימה חלקית של אותות הוקרה על מאבקו חסר הפשרות בשחיתות. שישית, המאמר והתביעה מתייחסים לקמפיין שהתקיים לפני יותר מ4 שנים, בתקופה שבה המפלגה הכלכלית הייתה עדיין חלשה ולא ידועה כמו שהיא כיום. גורמים אינטרסנטיים שולפים את הכתבה הזו מהארכיון בכוונה תחילה, מסיבות פוליטיות ומרושעות, בניסיון נואש למנוע מירון זליכה לעשות את המהפכה האמיתית – להוריד את יוקר המחיה למען עם ישראל ולהילחם בשחיתות שפוגעת בכיס של כל אזרח. אנחנו במפלגה הכלכלית לא מתביישים בשום דבר. אנחנו עובדים בשקיפות מלאה, מתוך שליחות ציבורית אמיתית, וממשיכים להילחם על הכיס של כל אזרח בישראל – בלי פחד מהכפשות זולות וממוחזרות. מי שרוצה להתווכח – שיתווכח על העובדות הכלכליות, על יוקר המחיה, על הריכוזיות ועל הכישלון של הממשלות האחרונות. לא על ספינים משפטיים ישנים וכתבות ממוחזרות.

בקצרה כן, ב-2015 ירון זליכה תמך במר"צ מסיבות כלכליות בלבד. הוא עזר לנסח חלקים מהמצע הכלכלי שלהם כי ראה בו מאבק אמיתי במונופולים, בריכוזיות וביוקר המחיה. זליכה הוא איש ימין בדעותיו המדיניות והביטחוניות, אבל הוא מסרב להיות שבוי של שבט פוליטי. הוא בוחר עמדה חברתית כלכלית נכונה – גם אם היא מגיעה מהצד השני של המפה. היום הוא מוביל מפלגה עצמאית ששמה את האזרח במרכז, ולא את השבט. ההסבר המלא לאחינו ואחיותינו התומכים מהימין שכועסים או מופתעים מהעובדה שירון זליכה תמך במר"צ ב-2015 –בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה כנה ומדויקת: כן, זה נכון. בבחירות 2015 פרופ' ירון זליכה הביע תמיכה במר"צ והשתתף במסיבת עיתונאים של המפלגה להצגת התכנית הכלכלית שלהם. הוא אף עזר לנסח חלקים מהמצע הכלכלי שלהם, לבקשתם. אבל הנה מה שבאמת קרה – באופן "ירון" המלא: ירון זליכה הוא איש ימין בדעותיו המדיניות, הביטחוניות והציוניות. הוא מעולם לא הסתיר את זה. התמיכה שלו במר"צ לא הייתה פוליטית-שבטית. היא הייתה כלכלית בלבד. הוא ראה במצע הכלכלי של מר"צ באותה תקופה (פירוק מונופולים, מאבק אמיתי ביוקר המחיה, הפחתת ריכוזיות) את המצע שהכי קרוב לעמדותיו המקצועיות. הוא אמר זאת בפומבי: "נתניהו או הרצוג – הם ישרתו את אותה מדיניות כלכלית". מבחינתו, הבחירה הייתה בין מדיניות כלכלית רעה לבין מדיניות כלכלית טובה יותר – ולא בין ימין לשמאל. זה בדיוק מה שמייחד את ירון זליכה ואת המפלגה הכלכלית: אנחנו לא שבויים בשום שבט פוליטי. אנחנו לא מתפשרים על עקרונות כלכליים נכונים רק כי הם מגיעים מהצד השני של המפה. ירון זליכה תמיד שם את האזרח במרכז. והיום הוא מוביל מפלגה עצמאית שנותנת מענה אמיתי לכלכלה הישראלית, בלי תלות בשמאל או בימין. לא בכיס של אף אחד ! למי שכועס: אנחנו מבינים. אבל בואו נשאל את עצמנו שאלה כנה – מה יותר חשוב לכם היום? שהכלכלן הכי אמיץ ומקצועי בישראל יהיה עקבי וילחם במונופולים, ביוקר המחיה ובשלטון ההון – או שיהיה "נאמן" לשבט כזה או אחר, גם כשהוא רואה טעות? ירון זליכה בחר בעם ישראל. הוא בחר בכלכלה שמשרתת את כולנו – ימנים, שמאלנים, חרדים וחילונים. המאבק האמיתי שלנו הוא לא בין ימין לשמאל. המאבק האמיתי הוא בין האזרח הפשוט לבין המונופולים והמקושרים. מי שרוצה שינוי אמיתי ביוקר המחיה – שיצטרף אלינו. מי שמעדיף פוליטיקה שבטית – שימשיך עם מה שהיה. אנחנו כאן בשבילכם. בלי פחד. בלי פשרות. רק עם האמת.

בקצרה לא, ירון זליכה לא "פוטר" באמצע כהונה. הוא כיהן כחשב הכללי 4 שנים מלאות (2003–2007), מונה על ידי נתניהו, ושיפר את ניהול התקציב תוך חשיפת אי-סדרים של מיליארדים. זליכה התפטר בעצמו לאחר שמבקר המדינה הוציא צו הגנה כדי להגן עליו כחושף שחיתות. ההסבר המלא פרופ' ירון זליכה לא "פוטר" באמצע כהונה. הוא כיהן כחשב הכללי במשך למעלה מארבע שנים מלאות (2003–2007), מונה על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו, וביצע עבודה מהפכנית: שיפר את ניהול התקציב, אכף מכרזים, חשף אי-סדרים בהיקף מיליארדים, חילט ערבויות והגן על הקופה הציבורית. ב-2007, שר האוצר רוני בר-און החליט לא להאריך את חוזהו (שנסתיים באופן טבעי). זה קרה על רקע עימותים חריפים שבהם זליכה: §       חשף אי-סדרים והעברות כספים בניגוד לחוק. §       התעמת מול שרים (בהם אברהם הירשזון ואהוד אולמרט שסיימו בכלא). §       שימש עד מרכזי נגד אולמרט בפרשת בנק לאומי. §       פעל כחושף שחיתויות אמיתי. מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס אף הוציא צו הגנה זמני כדי למנוע את החלפתו, בדיוק בגלל מעמדו כחושף שחיתות. בסופו של דבר זליכה התפטר בעצמו לאחר שהוכיח את הנקודה – שאי אפשר לפטר בקלות שומר סף שמגן על הציבור. בקיצור: מי ש"פיטר" אותו היו דווקא האנשים שהוא חשף את התנהלותם הבעייתית. זו עדות לכך שהוא עשה את עבודתו נאמנה, גם במחיר אישי כבד (כולל איומים על חייו). אנחנו גאים בירושה הזו. זליכה היה חשב כללי לוחם, לא פקיד ממלכתי ממושמע. הוא שילם מחיר על כך שהעדיף את האינטרס הציבורי על פני שקט פוליטי – וזה בדיוק מה שהוא מביא למפלגה הכלכלית היום. מי שמשמיץ אותו בספין הזה עושה זאת כדי להסיט את הדיון מגורמי יוקר המחיה האמיתיים ולמנוע ממי שאכן נלחם בשחיתות ובמונופולים להוביל שינוי.

בקצרה כן, ירון זליכה רב עם כולם – אבל עם מי בדיוק? עם בעלי הון שדרשו מיליארדים מהקופה הציבורית, עם שרים מושחתים כמו אולמרט והירשזון, ועם בכירים שרצו להעביר כספים בניגוד לחוק. זו לא חולשה, זו חוזקה. מי שמשמיץ אותו בספין הזה – פשוט רוצה שומר סף נוח, לא שומר סף אמיתי. ההסבר המלא כן, ירון זליכה רב עם כולם – אבל מי אלה בדיוק כולם? הוא רב עם בעלי הון שדרשו מיליארדים מהקופה הציבורית (כמו עידן עופר, שקרא לו "שקרן" כי זליכה לא אישר הסכמים שפגעו באזרח).הוא רב עם שרים ופוליטיקאים (בהם אברהם הירשזון ואהוד אולמרט) כי חשף אי-סדרים והעברות כספים בניגוד לחוק בהיקף של מיליארדים. הוא רב עם חלק מבכירי האוצר כי פרסם דו"חות ביקורת חריפים שחשפו כשלים וחוסר שקיפות. בקיצור: הוא היה קשה להסתדר עם מי שהתרגל לעשות מה שהוא רוצה על חשבון הציבור. מי שמצפה מחשב כללי שישמור על הכסף של כולנו שיהיה "נחמד" ו"קל להסתדר איתו" – פשוט לא מבין מהו התפקיד. חשב כללי טוב חייב להיות קשה. הוא חייב להגיד "לא" לשרים, לטייקונים ולמקושרים. זליכה עשה בדיוק את זה – והוא שילם מחיר אישי כבד: איומים על חייו ועל חיי משפחתו, ניסיונות לפטרו, ועימותים מתוקשרים. זו לא חולשה – זו חוזקה! אנחנו גאים בזה שירון זליכה היה חשב כללי לוחם, לא פקיד ממושמע ששותק מול שחיתות. הוא חשף, נלחם, הגן על הקופה הציבורית – וזה בדיוק מה שהוא מביא היום למפלגה הכלכלית: אומץ, יושרה ומוכנות להתעמת עם כל מי שפוגע באזרח. מי שמשמיץ אותו בספין הזה עושה זאת כדי להרתיע דווקא את האנשים הישרים שרוצים לשנות את המערכת. אנחנו לא מחפשים "חברים" בפוליטיקה – אנחנו מחפשים שינוי אמיתי. מי שרוצה להתווכח – שיתווכח על התוצאות: זליכה שיפר את ניהול התקציב, אכף מכרזים, חילט כספים והגן על הציבור וקידם אין ספור רפורמות בקופתו כחשב הכללי.

בקצרה ירון זליכה אינו דמגוג. הוא כלכלן, פרופסור וחשב כללי לשעבר שצודק כבר 20 שנה: הזהיר על הריכוזיות בשווקים, על יוקר המחיה ועל מונופולים, ונלחם על הוזלת הסלולר עוד ב-2001. מי שקורא לו "דמגוג" הם בדרך כלל אלה שהמערכת הריכוזית משרתת אותם. הם פשוט לא אוהבים שהוא מדבר אמת ברורה שכל אזרח מבין. ההסבר המלא לכל מי שזורק את המילה "דמגוג" על פרופ' ירון זליכה כדי לברוח מהדיון האמיתי – הנה העובדות, הפשוטות: ירון זליכה אינו דמגוג. הוא כלכלן, פרופסור, חשב כללי לשעבר, ומי שצודק כבר 20 שנה על רוב הדברים שהזהיר מפניהם. §       הוא הזהיר על הריכוזיות בשוק המזון, הבנקאות, הבנייה והתקשורת — והמציאות הוכיחה אותו. §       הוא נלחם על הוזלת הסלולר עוד ב-2001, והיה ממניחי היסוד של הרפורמה. §       הוא התריע על יוקר המחיה כשהרבה "מומחים" עוד אמרו שהכול בסדר. §       הוא חשף אי-סדרים של מיליארדים כחשב כללי, גם כשזה עלה לו במחיר אישי כבד. מהי דמגוגיה באמת? דמגוגיה זה להבטיח הבטחות ריקות, להסתיר את האמת, ולדבר יפה בלי פתרונות. ירון זליכה עושה בדיוק את ההפך: הוא מציג נתונים (לשכת המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, OECD, דו"חות מבקר המדינה), מצביע על הגורמים האמיתיים (מונופולים, רגולציה כבדה, שלטון הון-שלטון), ומציע פתרונות קונקרטיים – לא סיסמאות. מי שקורא לו "דמגוג" בדרך כלל הם אותם אנשים שהמערכת הריכוזית משרתת אותם: טייקונים, פקידים בכירים, עיתונאים שמגנים על הסטטוס-קוו. הם לא אוהבים את זה שהוא מדבר בשפה ברורה שכל אזרח מבין – כי זה חושף את הכישלון שלהם. האמת היא הפוכה: ירון זליכה הוא אחד הכלכלנים היחידים בישראל שמעזים להגיד את האמת גם כשהיא לא פופולרית, גם כשזה פוגע לו בקריירה, וגם כשזה גורם לו "לרב עם כולם". זה לא דמגוגיה. זה אומץ. אנחנו במפלגה הכלכלית לא מתביישים בזה. אנחנו גאים בזה שיש לנו מנהיג שמדבר ישירות לעם, עם נתונים ביד, ועם פתרונות אמיתיים ליוקר המחיה. מי שרוצה לקרוא לו "דמגוג" – שימשיך. מי שרוצה שינוי אמיתי – שיבוא איתנו.