Image by Drew Beamer

רפורמות נדרשות בענפי משק נוספים

המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה תפעל לקדם רפורמות גם בתחומים הבאים :

הטלת פיקוח על מחירי הגז - פיקוח שיאפשר להפחית את מחירי החשמל והמים כמו גם להעניק תנופה חדשה לתעשייה הישראלית שתוכל להתחדש במשאבי אנרגיה זולים יותר. נוסף על פיקוח מחירים יש לפרק את מונופול הגז בין החברות השונות המחזיקות בשני המאגרים המרכזיים, כך שכל חברה תמכור בנפרד את הנתח שלה במאגר.

תקשורת - יש לפצל בין חברת בזק, מונופול התקשורת המרכזי שלנו, לבין החברות הבנות שלה ולאסור על בזק למכור שירותים לבד משירותי תשתית. יש לאפשר שוק סיטונאי של שירותים על גבי רשת בזק לרבות שירותי טלוויזיה באינטרנט, לכל חברה קטנה שתהיה מעוניינת והכול במחיר מפוקח וידוע מראש.

חשמל - יש להגדיל דרמטית את נתח האנרגיות המתחדשות ברשת החשמל ובפרט של מתקני אנרגיה סולרית על גבי מבנים. בגרמניה עד סוף העשור יגיע נתח האנרגיה המתחדשת לחמישים אחוז מצריכת החשמל ועד שנת 2050 למאה אחוזים. היתרון של אנרגיות מתחדשות, לבד מהפחתה דרמטית בזיהום האוויר, הוא באופי התחרותי שלהן. עשרות ומאות יצרני חשמל קטנים ובינוניים היכולים להתחרות במונופול של חברת החשמל. ישראל צריכה להיות מחויבת אף היא להתקדם בהפחתת טביעת הרגל הפחמנית ופליטת גזי החממה לכל הפחות לממוצע המערבי עד שנת 2030.

קניונים - אין במערב עוד מדינה ששיתקה כמונו את רחובות המסחר והעניקה מעמד אוליגופוליסטי לקומץ של רשתות קניונים. עלות השכירות בקניונים עלתה דרמטית בעשור וחצי האחרונים עד שהיא הפכה לחסם מרכזי בפני עסקים קטנים. כך מוצאות עצמן הרשתות הגדולות ביתרון על פני עסקים קטנים. אנו חייבים לשדרג חזרה את רחובות הקניות כך שיוכלו להתחרות בהצלחה בקניונים. כדי לעשות כן אין מנוס ממתן הטבות דרמטיות בארנונה בפרט לעסקים קטנים. מאחר שתקציבן של הרשויות המקומיות מוגבל אין מנוס מהתערבות ממשלתית. היינו, הקמת קרן ייעודית למימון פטורים נרחבים בארנונה לחנויות הרחוב.

מכון התקנים - באמצעות תקינה שולטים יצרנים מקומיים בשערי הכניסה למשק הישראלי באופן שחוסם תחרות. יש להפקיע את מכון התקנים ולהעבירו לתוך משרד האוצר. יש למנות חברה כלכלית בינלאומית המתמחה בתקינה ובניהול תקינה כך שמאפייני התקינה בישראל ישתוו למקובל באיחוד האירופי.

חידוש ההכרזה על מונופולים - בישראל ישנם למעלה ממאה מונופולים אך רק כשישים מהם הוכרזו על ידי רשות התחרות. בעשור האחרון הופסקה ההכרזה על מונופולים וכך נערמו קשיים גדולים של אכיפה נוכח עשרות מונופולים לא מוכרזים. יש להשלים את ההכרזה על המונופולים, לרבות, אך לא רק, כאלו שיש בידם כוח שוק עם פוטנציאל לניצולו לרעה בדגש על יבואנים בלעדיים, תחום הפארמה )תרופות(, ענקיות טכנולוגיה, ושווקים של ה"שוק שאחרי" (Aftermarket )כגון שווקי החלפים לרכב, תחזוקת מעליות וכדומה בהם אנחנו "צרכנים שבויים".

שינוי החוק והגברת האכיפה - יש לשנות את החוק ולאכוף על המונופולים המוכרזים חובת פרסום דוחות כספיים רבעוניים שקופים לציבור, כפי שנדרשים לפרסם הבנקים והחברות הציבוריות בישראל. כך ניתן יהיה לעקוב מקרוב אחר הרווחים המונופוליסטיים.

שחרור חסמי תחרות - לאור העובדה שמדינת ישראל מאופיינת ב"כלכלת אי" (בעלת קשיים אובייקטיביים לסחור בחופשיות עם שכנותיה היבשתיות) יש לאכוף ביתר שאת את החוק הישראלי בתחום התחרות, השאוב בעיקרו מהדין האירופי, האוסר על מונופולים לדרוש מחירים מופרזים (מחירים החורגים מעלות בתוספת תשואה הולמת על ההון המושקע). כמו כן, יש לשחרר את החסמים שחלים על היבוא המקביל, ולמנוע מהיבואנים הבלעדיים לסכל או להפחית יבוא מקביל באמצעות הקשר האיתן שלהם למול היצרנים מעבר לים. רשות התחרות התרשלה ולא אכפה את החוק והתוצאות בהתאם. כמהלך פתיחה יש למנות שלוש חברות כלכליות בין לאומיות (המנותקות מניגודי עניינים מקומיים) כדי לבחון את מחירי המונופולים בישראל, בדומה למהלך שננקט לפני כעשור לבחינת מחירי הקישוריות בסלולר והביא להפחתה ניכרת במחירים.

הגדלת הקנסות - לא די להטיל על מונופול קנס של מיליוני שקלים בגין הפרה, כאשר תוצאתה הביאה לקופתו עשרות מיליוני שקלים. במקרה כזה מדובר ב"הפרה יעילה" מצידו. לכן, יש להגביר את ההרתעה באמצעות הטלת קנסות משמעותיים על המונופולים המפרים, באופן יחסי לרווחיותם ולעוצמת הנזק שגרמו פעולותיהם המפרות. תשלומי קנסות אלו ינותבו למאבק ביוקר המחיה והפחתת המחירים לצרכן.

סנקציות פליליות - יש לנקוט בסנקציות כלכליות משמעותיות והליכים פלילים כנגד בעלי שליטה, מנהלים ובעלי תפקיד, אשר נטלו חלק או התרשלו בפגיעה בציבור על ידי הפרת חוק התחרות, כפי שקיים הדבר בתחומים אחרים של הפרת חוק. יש להכניס איסור בחוק שימנע מהמונופול להעניק שיפוי בגין הסנקציות הכלכליות.

עידוד ותמריצים להגברת האכיפה הפרטית בתחום התחרות - לאור פערי המידע והעוצמה בין המונופול לבין מחולל האכיפה הפרטית, יש לקבוע, בין היתר:

א. קריטריונים ברורים בהם יותר לרשות התחרות לשתף במידע את מחוללי האכיפה הפרטית, ככל ואלו יפנו אליה במסגרת ההליכים שהם מנהלים או מתעתדים לנהל.

ב. רשות התחרות תיזום ותתגבר בדיקות וחקירות במקרים של חשש להפרת חוק התחרות, ותפרסם ברבים את תוצאות בדיקות אלה, גם אם תגיע למסקנה שאין מקום לפעולה בצד המנהלי מצדה, על מנת שאלו יוכלו להוות תשתית ראויה לאכיפה פרטית, ולחילופין למנוע הליכים מיותרים.

ג. רשות התחרות תהיה מחויבת להיות מעורבת בהליכים של אכיפה פרטית בתחום עיסוקה, ובמקרים מתאימים תחשוף מידע לבית המשפט הדן בעניין, תוך איזון ושמירת זכויות המונופול.

ד. בסיומו של כל הליך אכיפה פרטית, ככל שזה יסתיים בפשרה או תוצאה לטובת הציבור, יהיה מחויב המונופול להפריש סכום ראוי, שייקבע בנסיבות העניין, לקרן למימון אכיפה פרטית בתחום התחרות.

ה. יש להעביר את רשות התחרות למשרד האוצר ולהכפיף אותה לשליטה מלאה של שר האוצר עד להשלמת הרפורמות המתוארות בתוכנית זו.