Food Market Crowd

מדיניות מחירי המזון

עלות סל המזון של משק בית בישראל בחודש היא כ-000,3 שקלים בממוצע. כ-17% מההוצאות המשפחתיות הן על מזון. ככל שמשפחה ענייה יותר עולה שיעור ההוצאה היחסית שלה על מזון.

הישראלים משלמים מחיר שערורייתי עבור המזון שהם מביאים לילדיהם. סל המזון שלנו יקר ב25% מהמחירים הממוצעים במערב.

מאז המחאה החברתית של 2011 הממשלה למדה לדבר גבוהה-גבוהה על מחירי המזון אבל בעצם לא עשתה דבר כדי להוריד אותם. למה? כי הממשלה מעדיפה להמשיך ולחבק את המונופולים בתחום החיוני הזה של שוק המזון. רק המפלגה הכלכלית ברשות פרופ' ירון זליכה תילחם ותפעל להורדת מיחרי המזון, כי אפשר לחיות פה אחרת.

אלה הצעדים הדחופים הנדרשים בתחום מחירי המזון:

  • הורדת המע"מ - המע"מ בישראל לא צריך להיות 17 אחוזים אלא 12 אחוזים לכל היותר. כאשר הממשלה מנהלת מדיניות כלכלית תומכת צמיחה, הצרכנים מרוויחים פעמיים. תחילה שכרם עולה ולאחר מכן הממשלה יכולה לממן הפחתת מע"מ.

  • ביטול מלא של כלל המכסים על מזון וכלל מכסות היבוא שאינן מאפשרות ליבואנים קטנים וזריזים להתחרות עם המונופולים על מחיריהם.

  • פירוק מונופול הגז והטלת פיקוח על מחירי הגז שיאפשרו הורדה של מחירי החשמל בחמישה עשר אחוזים ואת מחירי המים בשבעה אחוזים. ממשלות נתניהו רוכשות מאז שנת 2010 את הגז שלנו, שחולק למעשה בחינם מאחורי גבו של הציבור, במחיר כפול ומשולש מהגובה החוקי של עלות בתוספת רווח סביר. החשמל והמים הן תשומות חשובות בעלויות ייצור של המזון. לא פחות חשוב - אם חמשת המונופולים הגדולים בתחום המזון יראו כי הממשלה אינה חוששת לפרק את מונופול הגז ולהטיל פיקוח מחירים על המונופול הכי גדול בישראל – הן יבינו את המסר.

  • הכרזה על מונופולים, ואכיפה - הכרזה על כלל היבואנים הבלעדיים במשק, ובפרט של מזון ומוצרי פארם וקוסמטיקה, כעל מונופולים. כך נחיל עליהם את חוק התחרות הכלכלית המטיל אחריות פלילית על בעל מונופולין שמפעיל חסמים תחרותיים בלתי חוקיים.

  • הפעלת החוק שאוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים. החוק קיים, אך רשות התחרות לא אוכפת אותו. יש למנות משרד ייעוץ כלכלי בין לאומי, בלתי תלוי בגורמי ההון המקומיים, שיבדוק את מחירי כל מוצרי המזון בישראל. על כל מקרה של מחיר מופרז תוגש תביעה ויוחזרו הכספים לצרכנים. בראשות פרופ' ירון זליכה

  • ביטול מערך התכנון והריכוז הבזבזני והמיותר בענף החקלאות. במסגרת זו יבוטלו מועצות הייצור האנכרוניסטיות שמגבילות את הייצור והתחרות בענף, בין היתר של מוצרי חלב, לול ועוד. יבוטל גם הפטור החקלאי המהווה סוג של קרטל ברישיון של חקלאים.

  • רפורמה בתחום הכשרות - כשרות היא עניין חשוב מאוד במדינה יהודית. אבל היא גם גורמת לעלייה דרמטית ומיותרת לחלוטין במחירי המזון. הכשרות חשובה מכדי שנאפשר מונופול גם בה. את הכשרות יש להפריט. להוציא את הממשלה על האינטרסים הפוליטיים שלה מהענקת הכשרות ולאפשר לכל רב שקיבל הסמכה לרבנות להעניק שירותי כשרות. תחרות בשירותי הכשרות תצמצם את אחת מעלויות הייצור הכבדות של מזון בישראל. הממשלה תפקח ותעניש רשלנים.

  • צמצום תופעת המיזוגים - לאורך השנים התירה הממשלה מיזוגים שצמצמו את התחרות. מיזוגים גדולים כמו שטראוס ועלית משנות התשעים, קוקה קולה וטרה או שופרסל וקלאב מרקט מתחילת שנות האלפיים. בשנים האחרונות מתמקדים המיזוגים ברכישות של יצרניות קטנות. כך או כך, המיזוגים מצמצמים עוד יותר את מעט התחרות שעוד נותרה. כל מיזוג מייצר נזק לשנים רבות. יש לחדול מאישורי מיזוגים.

  • תביעות ייצוגיות - שרת המשפטים לשעבר איילת שקד העלתה מאוד את האגרות על תביעות ייצוגיות. כך היא חסמה את אחד הערוצים החשובים ביותר במאבק נגד מונופולים והגבלים עסקיים. יש להסיר את ההגבלה הזו לאלתר. הממשלה לא צריכה לשמור על המונופולים מפני הציבור, אלא על הציבור מפני המונופולים.