Doctor Office

מדיניות הבריאות

המדיניות הכלכלית חסרת האחריות שהונהגה בישראל בעשור האחרון ריסקה את הצמיחה לנפש. המחסור בתקציב הביא להרעבה שיטתית ומתמשכת של מערכת הבריאות, ולמדיניות של שאננות והפקרות. בעוד שבמדינות ה-OECD עלה שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות ל-8.8% מהתוצר (ובאיחוד האירופי אף ל-9%), ישראל נותרה הרחק מאחור עם שיעור של 7.3% בלבד.

כך קרה שישראל מצאה את עצמה בפרוץ משבר הקורונה ממש כפי שמצאה את עצמה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים: לא מוכנה, מופתעת, עם ימ"חים ריקים, וצוותים רפואיים מותשים ומעטים. נגזר עליהם להחזיק מעמד ולדאוג לחוליהם בכל מחיר, כשברקע כשל ניהולי מתמשך של משרד הבריאות, וניהול חובבני של המשבר ברמה הלאומית. כמו במלחמת יום הכיפורים, זו הייתה שעתם היפה של הלוחמות והלוחמים בבגדים הירוקים והלבנים. כל עובדי מערכת הבריאות בישראל, ממנהלות בתי חולים ועד אחרון האלונקאים, נרתמו למאמץ האדיר. בתושייה, באלתור, תוך סיכון עצמי, ובעבודה אינסופית, צוותי הבריאות של ישראל הצילו אותה מאסון.

אבל מה יהיה מחר? כל הליקויים הכרוניים של מערכת הבריאות עדיין איתנו, ואליהם נוספו אתגרים חדשים. יש מחסור משווע באלפי אחיות ואחים, וכן אלפי רופאות ורופאים. הרפורמה בשירותי בריאות הנפש, שיצאה לדרך בשנת 2015 ,נתקעה ונשחקה בשל מחסור בתקציבים. נפגעי הנפש, כמו עובדי בריאות הנפש המטפלים בהם, עדיין מקבלים תקציב ויחס השמורים לאזרחים מדרגה ב'.

בגלל ניהול לקוי וקצר-רואי לאורך שנים, לא הוכשרו מספיק רופאים ישראלים צעירים שיחליפו את הדור המבוגר של מערך רופאי המשפחה, שפרשו לגמלאות בשנים האחרונות. כך הגענו בפעם הראשונה מאז קום המדינה למחסור ברופאים. לא רק רופאים חסרים לנו: מערכת הבריאות סובלת ממחסור באלפי מיטות אשפוז, ויש בה תורים בלתי סבירים בעליל לרופאים מומחים ולבדיקות מורכבות. לישראל יש סגל רפואי ומערכת בריאות ציבורית שהם מהטובים בעולם, לא פחות. אין שום סיבה שלא נהיה מובילים בעולם, פשוטו כמשמעו, גם במדדים של תחלואה ותמותה. מערכת הבריאות משוועת לא רק לתוספת כסף, אלא גם לניהול חכם ומקצועי הצופה אל העתיד. זה אפשרי, אפשר לחיות פה אחרת. אנחנו, המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה, גם נעשה את זה.

אלה הצעדים הדחופים הנדרשים בתחום הרפואה:

  • הגדלה משמעותית של תקני הרופאים והאחיות במערכת הבריאות, עם דגש על הסגל הזוטר – רופאות, רופאים וסגל סיעודי שכורעים תחת נטל העבודה. נוסיף תקנים לרופאים צעירים כדי להקל על העומס הכבד המוטל עליהם.

  • נפעל לשיפור שכרם של הסטאז'רים והרופאים המתמחים הנושאים בנטל בריאות הציבור.

  • העברת ניהול משבר הקורונה לניהולם של רופאים מקצועיים, היודעים לאזן בין טיפול במגיפה לשיתוק מרקם החיים בישראל. ומה שהכי חשוב – ניהול של אנשי מקצוע ללא מעורבות של גורמים חיצוניים, וללא השפעות והחלטות של פוליטיקאים אינטרסנטים.

  • הגדלת ההוצאה הלאומית על בריאות לרמה של 8% מהתוצר, עם שוויון אמיתי לשירותי בריאות הנפש. מאחר שהאוכלוסייה הישראלית צעירה מן האירופית, 8% מן התוצר לנפש אצלנו שקולים ל-9% של מדינות השוק. העלייה ל-8% מן התוצר הישראלי תתרחש בהדרגה, החל מן השנה השנייה.

  • תגמול ממשלתי הוגן, מלא, ומהיר לקופות החולים ולבתי החולים על השירותים הרפואיים שהם מעניקים לציבור.

  • בניית שני בתי חולים חדשים, פתיחת פקולטה חדשה לרפואה, והגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים לרפואה ותלמידי הסיעוד בישראל.

  • קביעת מדדי שירות מקובלים לקביעת תורים וביצוע בדיקות – מדדי איכות שיחייבו את קופות החולים ואת המערכת כולה.הגדלת סל התרופות לצרכי האוכלוסייה, הקמה וחיזוק מרכזי רפואה דחופה וחדרי מיון קדמיים בפריפריה, חיזוק הרפואה המונעת והרפואה הקהילתית, החזרת המענקים למתמחים שיעבדו בפריפריה, שוויון זמינות ונגישות השירותים הרפואיים בפריפריה.