שיפוט סלקטיבי: כך היועץ המשפטי לממשלה מעוות את ההלכה לנוחותו
- פרופ' ירון זליכה
- 9 במאי
- זמן קריאה 5 דקות
כאשר אהוד אולמרט כיהן כשר האוצר וראש הממשלה, נאבקתי עימו על שורה ארוכה מאוד של מעשי שחיתות ומנהל לא תקינים שהוא ניסה לבצע. הייעוץ המשפטי, שומר הסף, שימש כך כסייען השחיתות הגדול של אולמרט. היום, כאשר נוח ליועצת המשפטית לממשלה למנוע את פיטורי ראש השב"כ, היא הופכת חקירה נגד פקיד לניגוד העניינים של הבוס שלו
מזה שנים רבות אני טוען כי הייעוץ המשפטי לממשלה, בתמיכה לא מובטלת של בג"צ, מעוות את הנורמות המשפטיות לנוחותו. היכן שהנורמה המשפטית הנהוגה אינה תואמת את האינטרסים של הגילדה, או את סדר היום שלה או את האינטרס האישי, אין הייעוץ המשפטי לממשלה מתבייש לבצע פליק פלאק ולתקן תוך כדי תנועה את ההלכה המשפטית או להתעלם ממנה. לעיתים הוא אף ממציא הלכות שכלל לא קיימות. והכול כמובן תוך שיפוט רטרואקטיבי וסלקטיבי.
להלן דוגמא מהניסיון האישי שלי. באוגוסט 2005 מונה אהוד אולמרט לתפקיד שר האוצר ומספר חודשים לאחר מכן נבחר לראשות הממשלה. מאז מינויו לתפקיד שר האוצר ולאורך כהונתו כראש הממשלה נאלצתי להיאבק עימו על שורה ארוכה מאוד של מעשי שחיתות ומנהל לא תקינים שהוא ניסה לבצע. היכן שהוא ברשומותיי מתועדת רשימה של 17 מעשים כאלה. לא פחות. באף אחד ממעשי השחיתות והמינהל הלא תקינים הרבים מספור לא ניסה הייעוץ המשפטי לסייע לי. ברוב המקרים הוא עצם עיניים ובחלק מהמקרים הוא התגייס לסייע לאולמרט וניסה להכשיר את מהלכיו. לא יאומן כי יסופר אך הייעוץ המשפטי, שומר הסף, שימש כך כסייען השחיתות הגדול של אולמרט. מי שנחלץ לעזרתי למרבה המזל היה מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס ז"ל.
מבקר המדינה ראה בחומרה רבה את מעשיו של אולמרט, כמו גם את עצימת העיניים של הייעוץ המשפטי לממשלה. הוא העמיד את צוותי החקירה והביקורת שלו לחקור את מעשי השחיתות והמינהל הלא תקינים החמורים יותר מבין הרשימה הארוכה. בשני מקרים לפחות הוא גם העביר לפרקליטות המדינה ממצאים פליליים חמורים שבעקבותיהם נפתחו חקירות משטרה. במהלך החקירות השונות גם עלו ראיות למעשים פליליים נוספים שבגינן נפתחו חקירות נוספות עד שלבסוף מצא האיש את מקומו בבית הכלא.
אחת הבולטות היתה פרשת בנק לאומי שבמסגרתה ארגן אהוד אולמרט קבוצה של חברים אישיים שלו כדי שיתמודדו במכרז להפרטת גרעין השליטה בבנק לאומי תוך שהוא משחק בכללי המכרז, לנגד עיניה העצומות לרווחה של היועצת המשפטית באוצר ואחותו של היועץ המשפטי לממשלה באותה עת. זאת, כדי לפסול מתחרים אחרים ולהעמיד את קבוצת חבריו כמי שתתמודד לבדה במכרז (ותקבל לכן את השליטה בבנק לאומי במחיר הנמוך דרמטית משוויו). ניסיונותיו לתפור את המכרז נחסמו על ידי והשחיתות סוכלה. בעקבות המלצת מבקר המדינה החלה חקירה פלילית אך למרות שורה של ראיות שנאספו, החליט פרקליט המדינה לסגור את התיק מחוסר ראיות. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ נגד החלטת הסגירה של התיק בנימוק כי היא בלתי סבירה בעליל. בג"צ, אמנם מתח ביקורת חריפה על ההחלטה לסגור את התיק אך למרות זאת נמנע מלכפות על הפרקליטות להגיש כתב אישום. לנוחות כל המעורבים והמערכת המשפטית.
במקרה אחר, ניסה אולמרט לאלץ את המדינה לרכוש את מאגר הגז שמול חופי עזה מחברת בריטיש גז במחיר העולה בחמישים אחוזים על מחיר השוק. זאת, תוך שהוא, לכאורה, על פי עדות מפורשת שנמסרה למבקר המדינה, דורש בתמורה מבריטיש גז לצרף לעסקה את אחד מבעלי ההון המקורבים לו. גם במקרה זה מעשה השחיתות של אולמרט נחסם על ידי. בעקבות העמדתו לדין של אולמרט בפרשות הנוספות החליטה משום מה המשטרה לא להשלים את החקירה הפלילית בפרשה והאיש הצליח לחמוק גם מהשחיתות הזו.
במסגרת העימותים המתמשכים קיבלתי, בין היתר, גם איומים אנונימיים ולא אנונימיים על חיי ועל חיי רעייתי. נוסף על האיומים על חיי ובעיצומן של חקירות המשטרה, בהן כאמור אני עד מרכזי, פעל אולמרט לצדו של שר האוצר רוני בראון (שהחליף את שר האוצר הירשזון שנמצא אשם במעשי שחיתות חמורים בעצמו) להדיח אותי מכהונתי כחשב הכללי. לא הייתה לו כמובן כל אפשרות לבסס לי כישלון מקצועי (אלא להיפך) ולכן ההלכה לא אפשרה את פיטוריי. עוד חשוב לציין, כי באותה עת כהונותיהם של שומרי הסף לא היו קצובות בזמן ולכן נדרש היה הליך פיטורים.
לבד מהיעדר עילה חוקית לפיטוריי, מובן מאליו שאולמרט גם היה מצוי בניגוד עניינים אישי חמור ומעשה ההדחה היה לא פחות מהטרדת עד. חמורה לא פחות הייתה העובדה כי היועץ המשפטי לממשלה מצוי אף הוא בניגוד עניינים. זאת, מאחר שאחותו כיהנה כיועצת המשפטית באוצר ובהתנהלותה הכשירה הלכה למעשה את מעשי השחיתות של אולמרט באמצעות עצימת העיניים שלה וסירובה להתערב, או לכל הפחות בהיותה עדה בחקירות הפליליות שהתנהלו.
והנה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה בחרו להתעלם מההלכה המשפטית שמחייבת עילה מקצועית לפיטורי שומר סף ומאי קציבת הכהונות וגם התעלמו מההלכה בעניין ניגודי עניינים. הם לא מנעו מאולמרט להעלות לממשלה החלטה להדיח אותי על אף ניגוד העניינים הן של אולמרט והן של היועץ עצמו. אילו לא פעל בנחישות מבקר המדינה והוציא צו הגנה שמנע את פיטורי היה המהלך להדחתי מצליח.
ניגודי העניינים בסדום ועמורה המשפטי הזה לא נפסקו. בהמשך ניסה אולמרט למנות את אחותו של היועץ המשפטי לממשלה לתפקיד יו"ר הרכבת. זאת, על אף שהיא כאמור עדה מרכזית בפרשות הנחקרות. האם מותר לנחקר להציע קידום כה בכיר לעדה המעורבת בחקירות נגדו? המינוי לא הסתייע רק בגלל ששר התחבורה דאז, שאול מופז, סרב לחתום על המינוי. לאחר מכן, מונתה הגברת לתפקיד היועצת המשפטית של תנובה תוך שהיא שוכחת לדווח כי היא הייתה מעורבת, לצידם של אולמרט והירשזון, בניסיון ללחוץ עלי למכור את מניות המדינה בתנובה לבעלת השליטה בחברה במחיר של כשליש משווי השוק של המניות. ניסיון שלא צלח במהלך כהונתי אך הפלא ופלא אושר על ידי החשב הכללי שאולמרט ובראון בחרו להחליף אותי לאחר שהתפטרתי. אגב, המינוי לתפקיד היועצת המשפטית של תנובה בוטל רק לאחר שפניתי לאמצעי התקשורת בעניין ניגוד העניינים של הגברת הנכבדת.
חלפו מאז 17 שנים. הרבה מים עברו בירקון והיועצת המשפטית הנוכחית לממשלה מנסה כעת למנוע את פיטורי ראש השב"כ הכושל בתולדותינו. בעוד שפיטורים על רקע כישלון מקצועי הם מותרים על פי ההלכה הקיימת ואין ראש שב"כ שנכשל יותר מרונן בר, הרי שהיועצת מונעת את הפיטורים בנימוק של ניגוד עניינים. זאת, מאחר שמתנהלת חקירה פלילית נגד כמה מאנשיו של ראש הממשלה אך היא לא מתנהלת נגדו. איך יתכן שחקירה נגד פקידים הכפופים לראש הממשלה מייצרת לנתניהו ניגוד עניינים בעוד שהחקירות הפליליות נגד אולמרט עצמו לא ייצרו לו ניגוד עניינים?
כאשר היה נוח ליועץ המשפטי לממשלה, הוא התעלם מההלכה שאי אפשר לפטר ללא עילה מקצועית מבוססת, וכעת כאשר נוח ליועצת המשפטית לממשלה היא מתעלמת מכך שההלכה המשפטית מאפשרת (שלא לומר מחייבת) פיטורי ראש השב"כ לאור הכישלון המקצועי שהמית עלינו את האסון הכי גדול מאז קום המדינה? נוסף על כך, כאשר היה נוח ליועץ המשפטי לממשלה להתעלם מניגודי העניינים של ראש הממשלה אולמרט (ושל היועץ עצמו באופן אישי) הוא התעלם מההלכה האוסרת פעולה בניגוד עניינים. אך כאשר נוח ליועצת המשפטית לממשלה למנוע את פיטורי ראש השב"כ היא הופכת חקירה נגד פקיד לניגוד העניינים של הבוס שלו? ממתי זה ניגוד עניינים?
אתם הבנתם או שנדרשים סיפורים נוספים? כיוון שיש לי ולא מעטים. המעוניינים מוזמנים לקרוא על רבים נוספים בספרי "הגווארדיה השחורה" שפרסמתי בסיום כהונתי. אך נדמה לי שבמקום סיפורים נוספים מוטב לסיים בציטוט של סופר דגול. חתן פרס נובל לספרות, ג'ון מקסוול קוטזי, אשר כתב בספרו המופתי "מחכים לברברים" כי כאשר החוקים נאכפים באופן סלקטיבי הרי לפנינו עומדת מאפיה. תחליטו בעצמכם.
פורסם לראשונה באתר אייס
Comentarios