העננה הוסרה: זה מה שצריכה ישראל לעשות כדי להפוך לגן עדן כלכלי

---

במשך הרבה מאוד שנים ועד לפרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר צעדה ישראל במסלול יציב ובטוח לשיפור דירוג האשראי שלה ולהפחתת פרמיית הסיכון שעומדת בפני משקיעים זרים. אולם, גם בשנים הכי טובות לכלכלה הישראלית וגם כאשר צנח נטל החוב הממשלתי בתוצר לשפל של 60 אחוזים בלבד (בעודו ממריא במדינות מערביות רבות ובראשן ארה"ב) ומאזן התשלומים עבר לעודפים גדולים, נותרה עדיין עננה עצומה שמנעה מאיתנו לממש את מלוא היתרונות העצומים שיש לכלכלה שלנו החל מההון האנושי, דרך החריצות הגבוהה של אזרחי ישראל וכלה בגיוון האדיר של היצוא הישראלי בין מוצרים, ענפים ושווקים גיאוגרפיים. העננה הזו הייתה האיום האסטרטגי האיראני.

חברות הדירוג והבנקים הזרים חזרו ואמרו לנו מפורשות, כי כל עוד מכריזה מדינה גדולה על רצונה להשמיד את ישראל, בעודה הולכת ומתקדמת להשיג כלי נשק גרעיניים, אנו לא נוכל לקבל את דירוג האשראי המגיע לנו. במילים אחרות, את דירוג ה-AA שהגיע לנו כבר מזמן אנו נזכה לראות רק מלמטה. שימו לב כי עמדה קשוחה זו נותרה איתנה גם כאשר בידי בנק ישראל עמדו רזרבות מטבע חוץ בגובה גדול יותר מסך כל החוב הממשלתי במטבע חוץ.

השבוע הזה החל ביום היסטורי למדינת ישראל ולא פחות מכך לכלכלה הישראלית. החורבן שהשיתו מטוסי חיל האוויר האמריקאי על מתקן ההעשרה הגרעיני בפורדו (והנכונות לבצע מקצה שיפורים אם וכאשר יידרש) ווידוי ההריגה שביצעו מטוסי ה-B2 על ההריסות שחוללו מטוסי חיל האוויר שלנו באתרי הגרעין בנתנז ובאיספהן, הסירו את העננה הזו לשנים רבות. לא פחות חשוב הם הראו כי איראן היא נמר של נייר. מדינה, כלכלה וחברה כושלות. קורי עכביש זוכרים?

בה בעת, ההישגים האדירים של צה"ל והמוסד הראו את עליונות מערכות הנשק, המודיעין והסייבר הישראלים ולבטח יתנו תנופה לייצוא הביטחוני הישראלי. על אפו וחמתו של נשיאה הצבוע של צרפת, עמנואל מקרון, שבילדותיות ובאנטי ישראליות אובססיבית כיסה בווילונות את הדוכן הישראלי בתערוכה האווירית בצרפת. מי יודע אולי תגובתו היא תוצאת הכעס נוכח המכות שהכתה אותו אשתו הקשישה.

זאת ועוד, לאחר המלחמה, תשקיע סוף סוף ישראל בתוכנית לאומית לבניית ממ"דים בעשרות אלפי הדירות נטולות מרחב מוגן שקיימות עדיין בישראל. פעמיים פרסמתי בטור זה תכנית מימון לאומית המבוססת על שיטות ה- BOT וה-PFI בשיתוף המגזר הפרטי ובתמיכת הרשויות המקומיות כדי לאפשר את הבנייה העצומה הנדרשת. יש לקוות כי הפעם התוכניות יאומצו וימומשו ובפרט לאחר ששוב הוכח שהממ"דים מצילים חיים ומאפשרים אורך נשימה לצה"ל בניהול המלחמה בכל החזיתות האפשריות. תנופת בנייה זו תתרום אף היא להאצת הפעילות הכלכלית.

כל מה שנותר לנו כדי שנוכל לקצור את הפירות הוא כמובן שינוי המדיניות הכלכלית והבנה כי החזית השמינית והחשובה שנותרה לנו לנצח בה היא חזית יוקר המחיה ומחירי הדיור. אם תשכיל הממשלה הבאה להפגין ולו מחצית מהאומץ הלאומי שהופגן במלחמה עם איראן כנגד המונופולים, היבואנים הבלעדיים והבנקים נוכל להראות לדור הגיבורים שלנו, צעירי ישראל, כי אנו נלחמים עבורם כדי להבטיח כי מדינת ישראל לא תהיה רק מקום מוגן מפני אויבים אלא גן עדן כלכלי. זה בידינו והלוואי שנהיה ראויים לקורבנות הרבים מספור שנפלו במלחמה הארורה הזו שנכפתה עלינו. עם ישראל חי!

• פורסם לראשונה באתר אייס

לאחר המלחמה: חזון כלכלי לפריחה עתידית בישראל תחת הנהגת פרופ' ירון זליכה.