המחירים לא באמת הולכים לרדת


שר האוצר ליברמן אינו מנסה לעצור את מחירי הדיור אלא להוליך את הציבור שולל.

הדור הצעיר בישראל נמצא תחת אחד המשברים החמורים בכל תולדותינו. עליית מחירי הדיור מאז שנת 2008 ובאופן מואץ בשנה שחלפה מאז הבחירות דוחפת את הצעירים לעבוד הרבה יותר מהוריהם ולפרוש בגיל הרבה יותר מאוחר לפנסיה. בעוד שהוריהם שילמו כ-70 משכורות ממוצעות לדירה הרי הצעירים משלמים למעלה מ-150 משכורות לדירה. כדי לממן את ההפרש העצום במחיר הדירה אין להם ברירה אלא לעבוד הרבה יותר שעות מחבריהם במערב וגם הרבה יותר שנים. כבר היום ברור כי זוג צעיר הנכנס כעת לשוק העבודה לא יוכל לפרוש לפני גיל 70 ואם מחירי הדיור יוסיפו לעלות אז גם דחיית גיל הפרישה ל-72 אינה בלתי סבירה. כך נראית עבדות מודרנית במדינה עם שיעורי העוני הכי גבוהים במערב.

ברקע לקטסטרופה הזו עומד עיוות גדול במדיניות המאקרו כלכלית שלנו. צמיחה חלשה מדי, כשליש בלבד מפוטנציאל הצמיחה שלנו (צמיחה רב שנתית של אחוז וחצי לנפש אל מול פוטנציאל של ארבעה אחוזים לנפש) הביאה לריבית נמוכה מדי. הצמיחה הנמוכה מנעה הזדמנויות השקעה אלטרנטיביות והניעה ביקושים מיותרים לשוק הדיור. הריבית הנמוכה אפשרה משכנתאות זולות יותר שדחפו עוד את הביקושים. כתוצאה מכך גדל הביקוש פי שניים עד פי שלושה מהיכולת של הממשלה להגדיל את היצע הדיור. מכאן קצרה הדרך לעליה מואצת במחירים שהניעה עוד ביקושים פועל יוצא מציפיות לעליות נוספות במחירים.

המוצא היחיד למלכודת זו הוא מימוש פוטנציאל הצמיחה שלנו באמצעות רפורמה במס (שתגדיל את נטל המס על החברות הגדולות ותקטין את נטל המס על האזרחים ועל העסקים הקטנים) ומאבק נחוש במונופולים וביבואנים הבלעדיים המניעים את יוקר המחיה, מדכאים את הצריכה הפרטית ועימה את הצמיחה ומניעים את המשך העליות במחירי הדיור. כפי שהזהרתי עוד משנת 2008 וביתר שאת במהלך קמפיין הבחירות אין שום דרך אחרת.

לראייה, המדיניות הכלכלית אותה הובלתי בשנותיי באוצר (2003 – 2007) הניעו צמיחה מואצת כמו גם שינוי במגמת מחירי הדיור. עד לכניסתי לאוצר עלו מחירי הדיור והגיעו ל-96 משכורות ממוצעות. לעומת זאת, בשנותיי באוצר חלה ירידה בשיעור זה עד ל-80 משכורות ממוצעות בלבד. לאחר לכתי, השתנתה שוב המדיניות הכלכלית. הממשלה שבה להעלות את נטל המס על האזרחים ועל העסקים הקטנים ומנגד להפחית מדי את הריבית, לחלק הטבות מס לחברות הגדולות ולבעלי ההון ולהגן על המונופולים, על היבואנים הבלעדיים ועל הבנקים. מיד עם שינוי המדיניות המאקרו כלכלית חזרו מחירי הדיור לעלות. ליבי עם הצעירים שיכלו את חייהם בהחזרי משכנתא מטורפים אך מוטב שידעו את האמת. הדרך היחידה שתעצור את מחירי הדיור היא הדרך שתיארתי לעיל. אין דרך אחרת. כל פטנט אחר שמפריחה הממשלה מעת לעת לרבות תוכניותיו האחרונות של משרד האוצר אינם אלא הונאה. הם לא יעצרו את מחירי הדיור שיוסיפו לעלות כל עוד המדיניות הכלכלית לא תשתנה.


*הטור פורסם לראשונה באתר ice

83 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול