הכתובת על הקיר

עודכן: 8 בדצמ׳ 2021

מדינה ללא מנהל, מנוהלת על ידי אסונות. הכתובת על הקיר, שהופיעה מידי שנה בנוגע לסכנות הגדולות שבקיום חגיגות ל"ג בעומר, בהילולת הרשב"י בהר מירון, לא נקראה ולא הובילה להתייחסות, טיפול ומניעת סכנת האסון הגלומה בה. האסון הכבד בהר מירון, שגבה את חייהם של 45 בני אדם והביא לפציעתם של 150 אחרים, לצערי אינו אירוע כשל חד פעמי והוא מעיד על דפוס החוזר על עצמו בנושאים נוספים רבים מאוד, ובכללם: • כניסה חופשית של מגוון מוטציות הקורונה העדכניות דרך נתב"ג הפתוח. • הפשיעה הגואה בחברה הערבית. • רצח נשים בידי בני זוגם. • תאונות העבודה באתרי הבנייה ברחבי הארץ. • אסון נחל צפית. • הטיפול הכושל והמביש, בנכי צה"ל ובהלומי הקרב. בנושאים אלו ובנושאים רבים נוספים, הכתובים באותיות קידוש לבנה על הקירות ברחבי הארץ, מנהיגות המדינה מגלה עיוורון והתעלמות מוחלטת, אינה קוראת את הכתובות הללו שעל הקיר וגם כשמישהו כורז אותם, ממשיכה להתעלם מפעמוני האזהרה הללו. יש שמסבירים זאת בתרבות החפיף הישראלי וה- "יהיה בסדר". אחרים טוענים שמנהיגים ככלל חוששים לקחת החלטה אמיצה שעשויה למנוע אסון, כדי לא להגיע למשבר ביחסיהם עם דעת הקהל. בשנים האחרונות התווסף הסבר משמעותי נוסף, משבר אמון בהנהגה הפוליטית ובפוליטיקאים. לצד הכתובות על הקיר שלא נקראו והתפוצצו לנו בפנים, ישנן כתובות רבות נוספות, שעדיין ניתן למנוע אותן ואת הקטסטרופה הגלומה בהן, אם נשכיל לטפל בהן ובזמן. משבר האקלים שהוא איום על הקיום המשותף שלנו והוא כבר כאן. הכתובת גם כאן מזמן על הקיר: אנו כבר חוזים בתופעות הלוואי שלו, המסת קרחונים, שרפות ענק שלא נראו כמותן מעולם, מזג אוויר וטמפרטורות קיצוניות, פגיעה קשה באיכות האוויר שאנו נושמים ועוד. למשבר האקלים קשר ישיר ומסוכן לכלכלה העולמית. אנו שותפים לתחזית המדאיגה שאם לא נפעל כעת, נכריז על מצב חירום אקלימי וננקוט בשורה של פעולות מידיות בתחומי האנרגיה והמחזור, ולא נפעל להסבה של התעשיות המזהמות לאנרגיות חדשות, משבר האקלים עוד יגרור אותנו לקטסטרופה כלכלית עולמית, הרבה יותר מהר ממה שזה נראה. מפרץ חיפה הוא ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים והגדולים בישראל, המהווה זה מספר עשורים פצצת זמן בריאותית וביטחונית אימתנית. במפרץ מרוכזים מפעלי תעשייה מזהמים גדולים בכללם בתי זיקוק, מתקני אחסון דלקים, מפעלי תעשייה כימית ופטרוכימית וזאת בסמוך לריכוזי אוכלוסייה גדולים (כמיליון תושבים) ולתשתיות לאומיות ובהן נמל ימי, שדה תעופה ותחנת כוח. נדרש לטפל בדחיפות בהבראת מפרץ חיפה והוצאת גורמי הסיכון שנותרו בו ועלולים להפוך ל"פצצה" של ממש, שתסכן כמיליון תושבים במקרה של מלחמה ופגיעת טילים. לאחרונה דומה כי אנו צועדים בכיוון ההפוך. התבשרנו על הגדלה דרמטית בשימוש בצינור קצא"א (קו צינור אסיה-אירופה). בעקבות חתימת הסכמי השלום עם מדינות המפרץ הפרסי, נחתם הסכם להפיכת מדינת ישראל, לגשר נפט יבשתי בין אירופה לאסיה, פעילות הכרוכה בהפיכת נמל אילת ונמל אשדוד למסוף ענק של נפט וגז נוזלי, אליו יגיעו מידי שנה מאות מכליות ענק, שיעבירו נפט מהמפרץ הפרסי אל הים התיכון. אין תקדים בעולם למכליות ענק שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע, לאתרי תיירות ולחופי רחצה. די בתקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות, כדי לגרום לאסון סביבתי גדול של הכחדת החיים התת-ימיים, הרס השונית הנדירה באילת, הרס תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ולפגיעה חמורה בתשתיות התפלת המים בחופי הים התיכון, המספקות חלק עיקרי ממי השתייה של מדינת ישראל. נדרש להקפיא מיידית תוכנית מסוכנת זו, עד לביצוע בחינה מחודשת יסודית, שקופה ומקצועית של הפרויקט על כל מרכיביו, בדגש על בחינת כלל הסיכונים הסביבתיים שבו. ככל שיתברר שהסיכון בו ממשי ואין אנו ערוכים ומסוגלים להתמודד עם כל התרחישים לתקלות בו, נדרש לבטל אותו ומיד. אלה כאמור דוגמאות ספורות, מתוך ים של סכנות המאיימות על איכות חיינו וקיומנו, שידועות ומוכרות שנים רבות וקיימת לגביהם התעלמות פושעת. אז מה עושים, אם לא מקובלת עלינו האופציה של להמתין עד שיקרה האסון ואז לאחר המחיר הכבד שנשלם, ימצאו המשאבים והנושא יזכה לטיפול רציני? נדרש לאחד ולשלב כוחות של כל הארגונים, התנועות והעמותות, הפועלות בתחומי הגנת ואיכות הסביבה לגוף גדול, חזק, נחוש ובעל השפעה. לפעול יחד לגיוס נרחב של הציבור ובמיוחד הצעירים, להירתם לפעילות ולמאבק ציבורי ממוקד, נחוש ודינמי, בנושאים קריטיים אלו. ליצור קבוצות לחץ אזרחיות ופוליטיות שיעודדו וידחפו את המנהיגים לקחת החלטות אמיצות ונכונות בנושאים חשובים אלו תוך איזון וביטול לחצים קיימים של בעלי עניין ואינטרסים כלכליים המקדשים בכל מחיר סביבתי רווח כספי ע"פ צרכיה של הגנת הסביבה.

איציק תורג'מן


14 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול